יום הזיכרון, בהחלט יום חשוב שלא כמו דברים אחרים לדעתי כל מי שאזרח המדינה יכול להתחבר ליום הזה.
רבים מהחברים שלי הם לוחמים שתקועים עכשיו בחורים שונים במדינה הזאת שאת חלקם אני לא בטוח שהם עצמם מסוגלים לבטא ואוכלים חרא כי זאת חובה שצריך למלא מישהו צריך להגן על המדינה הזאת.
וכשיש אנשים כמו הזאת ששם משפחתה נשמע כמו פליטת גוף, במדינה הזאת שחותרים תחת לוחמינו היום הזה מקבל הרבה יותר תוקף.
המדינה הזאת הוקמה ע"י ציונים הסיבה שניצחנו בכל מלחמה עד עכשיו כי לוחמינו האמינו במה שהם עשו לקחנו את הלחימה רחוק יותר כי האידאולוגיה שלנו אמרה לנו שאנחנו החבר'ה הטובים יש לנו מטרה ואנחנו לא נאכל חרא מאף אחד, עצוב לראות את הזמן שבוא חלק מאנשינו פונים נגד אנשים אלה ופשוט יורקים להם בפרצוף.
אנחנו מנסים יותר מידי להיות בסדר עם כולם וכמו שכל בנאדם יודע ברגע, שאתה מנסה להיות בסדר עם כולם רומסים אותך כיוון, שהאינטרס שלך להיות בסדר עם הצד השני גבוה משלו.
הייתי היום בדרך לבנק כששמעתי את הצפירה עצרתי במקום וכך כל העיר סביבי הסולידריות שמעשה הפשוט הזה של לעמוד לדקת דומייה הוא פשוט יפיפה, אבל הוא חסר טעם אם לא באמת מבינים למה עושים אותו, אנחנו עומדים לא למען המתים, אני די בטוח שלהם זה כבר לא ממש משנה, למרות שאנחנו עושים את זה כדי לחלוק להם כבוד, אנו עושים זאת גם בשביל עצמינו, בשביל החיים כדי לזכור איך זכינו לחיות במדינה הזאת.
היא לא הוגשה לנו על מגש של כסף, דם יהודים השקה את האדמה הזאת כמו גשם ולדעתי זאת הסיבה העיקריות שיש לנו מדינה וברגע שאף יהודי לא יהיה מוכן להשקות בדם את ארץ ישראל כבר לא נחזיק בה.
הסיבה, שיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נחגג יום לפני יום העצמאות, הוא בדיוק זה.
אני יכול לדבר על הנושא עוד ועוד אבל אני חושב שאני רק אתרחק מהנקודה.
יש לי עוד דברים שהתכוונתי לכתוב עליהם, אבל לדעתי דברים שלא קשורים לעניין זה רק יוזילו אותו ולכן כנראה אוסיף אותם בפוסט אחר אני מקווה שמחר.