הבטחתי פוסט יותר ארוך ומושקע, ואני מקיים לצערי לא קיבלתי יותר מידי הצעות בפוסט הקודם שלי לגבי לאן כדאי לצאת לדייט ראשון.
*קריצה*
אז על מה נכתוב.... יש לי!
משהו שמעצבן אותי בזמן האחרון זה שיש לך אתרים של חנויות, כמו אירוקה שבאתר יש לך קטלוג של המוצרים
אבל בשום מקום לא רשום המחיר של המוצר.
פגשתי היום חברים מהבסיס הקודם שלי היה נחמד, ואלכס צריך לקפוץ לבקר ואני צריך ללמוד! (תזכורת לעצמי)
טוב אולי בכוח הפוסט הפעם לא ילך אז כמה ציטוטים משעשעים שלי וחברים מהשבוע מהזמן האחרון.
אני: אני צריך להגיע לתחתית לפני שאני אתפס למעלה.
דוד:לא, כל מה שאתה מגלה זה שיש המשך לתהום ויש עדיין לאן ליפול.
ידידה: נפצעתי בחוף והלכתי לחובש.
אני:איפה יש חובש בחוף?
ידידה: אומרת שם של מקום ואז נזכרת שאני מעיר אחרת.
אני:אצלינו אם קורה לך משהו נותנים לך למות ואז לא משנה אם הייתה פושע שפורץ למכוניות כל היום ושנשר בכיתה ג'
אומרים בחדשות שהייתה ילד טוב ותלמיד מצטיין.
אני:תגיד שמעתי שאפשר להיכנס לפאב הזה רק מגיל 24.
חבר:כן, אבל אני מכיר אנשים.
אני:תגיד מה זו הסלקציה השרירותית הזאת, מה קורה בין גיל 23 ל24?
גיל 18 חוקיות לשתות סבבה, 21 אחרי צבא אנשים בוגרים יותר, איזה שלב עוברים בין 23 ל24 חוזרים מחוקים ועם מחלות מין מתאילנד?
חבר:נקרע מצחוק.
אני: עדיף להיות עובד זר ארתראי מחייל במדינה הזאת.
חברים:מסכימים אבל שואלים למה?
אני:תראו יש לי 4 שכנים פליטים, סודנים או אריתראים שוכרים את הדירה מעלינו לכל אחד יש אופניים, לי אין אופניים לא כסף ואני עדיין מתעלק על ההורים ובלעדיהם אני הומלס תפרן ותכלס רוב הזכויות האזרחיות שלי נלקחות מימני כחייל, כמו החופש להפגין לשבות ורבים אחרים רגע אני חשב שאפילו כחייל יש לי פחות זכויות מפליט.
דניאל: אני רק בן 22 ויש לי רכב חברה (פקיד/שליח במשרד עורכי דין)
אני:כול הכבוד, מזל טוב :)
דניאל:זה אופניים
אני:פחות מרשים אבל עדיין יותר טוב מימני
אחחחחחחחח האופניים החמקמקות...
ידידה: ראנט על משפחות של רוסים (גם היא וגם אני סוג של רוסים)
אני: כן את צודקת המשפחה של רוסים בדרך כלל חופרת וממש לא תומכת ועתיקה בדעותיה וגזענית.
אני:יש הרבה חסרונות אבל עדיין כיף לצחוק על חומים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: