מזמן לא עדכנתי, הייתי די עסוק בזמן האחרון.
אני אנסה לחזור להיות פעיל בבלוג.
היו כמה חידושים בחיי בזמן האחרון, עברתי כיתה מ י"א7 (פרויקט עתידים) ל י"א5 שנחשבת לכיתה הכי חכמה בשכבה ואני מאוד שמח מההחלטה שלי לעזוב את הפרויקט הזה, שלא רק שלא קידם אותי אלה ממש דפק אותי, אם מישהו רוצה לדעת אפשר לדבר איתי בפרטי ולמי שאין את האייסיקיו שלי הוא למעלה מצד ימין.
אז איך אני מנצל את השביתה (שאני לא מתנגד שתמשך עוד קצת).
כפי שאתם יודעים השביתה נמשכת כבר, 6-7 ימים לא זוכר בדיוק.
אני מנצל אותה ממש טוב לדעתי אני עובד, לומד, מתאמן ונח (טוב לא כול כך נח).
גם השביתה די הצילה חלק מאיתנו.
העומס של הדברים, שהמורים נתנו לנו לעשות היה לא הגיוני.
לפחות בזמן השביתה הכנתי כבר חלק מהעבודות ושיעורי הבית.
אני מתאמן בקביעות באימונים של "אחריי" (כושר קרבי), לא פספסתי אפילו אימון אחד מתחילת השנה, אפילו שהייתי די קרוב לזה ביום שלישי.
האימונים באחריי שיפרו את הכושר הגופני שלי וגם תרמו הרבה לביטחון עצמי ולצורת החשיבה שלי אני מתכוון להמשיך להתמיד.
דרך אגב זו אחת המטרות שהצבתי לעצמי, פשוט להתמיד בדברים ואני שמח שאני לא מוותר לעצמי.
עבדתי ביום שלישי, הייתי צריך להיות בנקודת האיסוף ב5:30 ונוסעים משם בסביבות 6:00 אז התעוררתי ב5:15 ואבא שלי הקפיץ אותי בדרך שלו לעבודה וב6-7 כבר הגענו לירושלים.
היה לנו נהג קורע מצחוק, שבמקום לומר לאנשים שהוא שואל להכוונות, "בנייני האומה" הוא אמר "בנייני הערומה" כולם נקרעו מצחוק.
העבודה הייתה די קשה, אפילו שהפעם היינו במקום פחות או יותר מאורגן.
היינו באירוע של ניצולי שואה שמחתי, שהלכתי לעבוד שם כי זה אירוע חשוב.
בעיקר לי כיוון שאיבדתי את רוב המשפחה שלי משני הצדדים בשואה.
הם אנשים כול כך נחמדים שמעתי אידיש בכול מקום זה היה מאוד נחמד (תזכורת לעצמי להמשיך ללמוד אידיש).
מלצרתי וקיבלתי טיפ של 40 שקל הם היו ממש נחמדים עליי.
הבעיה הייתה שלפי מה ששאלתי ביום לפני כשנרשמתי, אמרו לי שמסיימים ב11-12 בבוקר אז חשבתי שיהיה לי זמן לחזור הביתה, לנוח, ללמוד קצת ולהגיע לאימון בחמש וחצי אבל סיימנו בסביבות חמש ומשהו (ואז עוד כמה זמן עד שמצאתי את הקבוצה שלי שהלכה בזמן שעדיין עבדתי).
הגעתי לחדרה ב6 ועשרים רצתי בספרינט מהכיכר משטרה עד לעמל, הגעתי בדיוק לסוף השיעור על תזונה, אבל שי המאמן הבטיח לי את מערך השיעור אז לא הפסדתי מזה הרבה.
הגעתי בזמן לריצה ולאימון הפיזי ודווקא הישגי לא היו רעים בכלל, עד שרצתי עם ידידה שלי שהייתה בסוף כי קשה לה, אבל היא לא וויתרה כול הכבוד למירי ומתי שחזרנו לשטח בית הספר עשינו שכיבות שמיכה וכפיפות בטן ובדרך חזרה הביתה אלעד לימד אותי טכניקת קשירת שרוכים חדשה (שהוא למד בתורו מעידן) והיא ממש טובה ואחריי קצת אימונים הצלחתי (הוא לימד אותי את זה אחריי כמה תקריות של שרוכים פתוחים במהלך ריצות חשובות).
דרך אגב בזבזתי את הטיפ הראשון שלי, שכיבלתי בעבודת המלצרות שלי ביום שלישי.
על פוסטר של הציור של לואיס ריו(luis royo) האומן האוהב עליי, משהו שרציתי לעשות כבר הרבה זמן.
אני אולי אצלם אותו ואפרסם פה.
עריכה מצאתי תמונה:

ולסיכום שיחת אייסיקיו שלי עם אריאל.
Leo (PM 08:42) :
חחחח זה גבר אמיתי לעשות את אתה הטעות שוב בצורות אחרות
WEREWOLF (PM 08:43) :
תמשיך להאמין בזה
Leo (PM 08:43) :
חחח מה זה לא נכון....
Leo (PM 08:44) :
זה עולם של גברים לא?
ותראה כמה טעיות היו לאורך ההיסטוריה....נשים לא קשורות להיסטוריה....
WEREWOLF (PM 08:44) :
חחחחחח יש בזה משהו