WEREWOLF
My curse is my blessing |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2008
כשהשמים יפלו אני אחייך
היה לי היום מבחן בהיסטוריה הלך סביר אני חושב.
אני עייף, אין משהו מעורר יותר מאשר לצאת בקור הזה לעשות סידורים עם חבר. ואם כבר לי קר אז באמת קר ורבים יכולים להעיד זאת עליי.
יש לי קול במחשב והורדתי אימיול ושירים לפחות זה.
יש לי רק עוד שתי מבחנים החודש, אבל אלה מבחנים על הרבה חומר והרבה חומר שאני לא מבין.
תכננתי מחר לשבת וללמוד אבל המאמן שלי "באחריי" נזכר פתאום, שאנחנו קיימים הוא העיר אותי ולא יכולתי לסרב לו אז מחר אני יוצא למסע מסכם.
לא שזה יזיק לי אני כבר לא כול כך בכושר.
רק חבל שהוא העיר אותי כמעט נמנמתי לא נורא הוא לא ידע.
לא היה לי זמן לבוא לאימונים או להתאמן אני מתחיל להשמין, אבל לא נורא נהפוך את זה לשרירים בזמני הפנוי.
אני מתחיל להתאכזב מהמגבלות שלי, זה מעצבן אני מודע לזה שאני מספיק חכם כדי להבין שאני לא חכם מספיק.
אפילו אין לי בורות כדי להרגיש יותר טוב עם עצמי.
תקופה מעצבנת אני צריך קצת זמן חופשי לישון כמו בנאדם ולא לחיות על קפה אני צריך משהו טוב אני צריך תקווה סיבה משהו כדי להאחז בו, מצד שני אני מעדיף את הקפה אין טעם להשלות את עצמי.
אבל בכול מקרה אני יודע להעריך גם את הטוב בחיי, שטובים מאלה של רבים אבל ממש לא יזיז לי אם מחר יפלו השמיים.
ושיר טוב של בון ג'ובי
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: