לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

WEREWOLF


My curse is my blessing


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הפוסט המובטח


הבטחתי פוסט יותר ארוך ומושקע, ואני מקיים לצערי לא קיבלתי יותר מידי הצעות בפוסט הקודם שלי לגבי לאן כדאי לצאת לדייט ראשון.

*קריצה*

 

אז על מה נכתוב.... יש לי!

 

משהו שמעצבן אותי בזמן האחרון זה שיש לך אתרים של חנויות, כמו אירוקה שבאתר יש לך קטלוג של המוצרים

אבל בשום מקום לא רשום המחיר של המוצר.

 

פגשתי היום חברים מהבסיס הקודם שלי היה נחמד, ואלכס צריך לקפוץ לבקר ואני צריך ללמוד! (תזכורת לעצמי)

טוב אולי בכוח הפוסט הפעם לא ילך אז כמה ציטוטים משעשעים שלי וחברים מהשבוע מהזמן האחרון.

 

אני: אני צריך להגיע לתחתית לפני שאני אתפס למעלה.

דוד:לא, כל מה שאתה מגלה זה שיש המשך לתהום ויש עדיין לאן ליפול.

 

ידידה: נפצעתי בחוף והלכתי לחובש.

אני:איפה יש חובש  בחוף?

ידידה: אומרת שם של מקום ואז נזכרת שאני מעיר אחרת.

אני:אצלינו אם קורה לך משהו נותנים לך למות ואז לא משנה אם הייתה פושע שפורץ למכוניות כל היום ושנשר בכיתה ג'

אומרים בחדשות שהייתה ילד טוב ותלמיד מצטיין.

 

אני:תגיד שמעתי שאפשר להיכנס לפאב הזה רק מגיל 24.

חבר:כן, אבל אני מכיר אנשים.

אני:תגיד מה זו הסלקציה השרירותית הזאת, מה קורה בין גיל 23 ל24?

     גיל 18 חוקיות לשתות סבבה, 21 אחרי צבא אנשים בוגרים יותר, איזה שלב עוברים בין 23 ל24 חוזרים מחוקים ועם מחלות מין מתאילנד?

חבר:נקרע מצחוק.

 

אני: עדיף להיות עובד זר ארתראי מחייל במדינה הזאת.

חברים:מסכימים אבל שואלים למה?

אני:תראו יש לי 4 שכנים פליטים, סודנים או אריתראים שוכרים את הדירה מעלינו לכל אחד יש אופניים, לי אין אופניים לא כסף ואני עדיין מתעלק על ההורים ובלעדיהם אני הומלס תפרן ותכלס רוב הזכויות האזרחיות שלי נלקחות מימני כחייל, כמו החופש להפגין לשבות ורבים אחרים רגע אני חשב שאפילו כחייל יש לי פחות זכויות מפליט.

 

דניאל: אני רק בן 22 ויש לי רכב חברה (פקיד/שליח במשרד עורכי דין)

אני:כול הכבוד, מזל טוב :)

דניאל:זה אופניים

אני:פחות מרשים אבל עדיין יותר טוב מימני

 

אחחחחחחחח האופניים החמקמקות...

 

 

ידידה: ראנט על משפחות של רוסים (גם היא וגם אני סוג של רוסים)

אני: כן את צודקת המשפחה של רוסים בדרך כלל חופרת וממש לא תומכת ועתיקה בדעותיה וגזענית.

אני:יש הרבה חסרונות אבל עדיין כיף לצחוק על חומים. 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 25/6/2013 21:17   בקטגוריות מחשבות והרהורים, תודה, עבודה, פסימי, צבא, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של WERE-WOLF ב-30/6/2013 12:13
 



איפה החופש שלי?!


אני מרגיש ששיקרו לי שרימו אותי מאז שאני זוכר את עצמי אף פעם לא הייתה לי תקופה אמיתית של חופש.


זה מתחיל בגן ונגמר בפנסיה בעיקר במדינה הזאת דוחפים לך עוד ועוד מסגרות עד שאתה מאבד את עצמך.


גן ואז יסוד ואז חטיבת ביניים ואז תיכון (ולחלק גם עבודה), צבא ואז לימודים או הפוך(לעתודאים) ואז עבודה.


אני מרגיש מרומה איפשהו תמיד הייתי במסגרת כובלת מאוד בזמן אני מרגיש עטוף בשלשלאות שמושכות אותי למטה איפה החופש שלי אני מרגיש מרומה.


 


הציטוט האוהב עליי, למרות שכל ציטוט אחר של אותו אדם פטריק הנרי די רחוק ממני אבל עם זה אני מסכים. 


 


""Give me liberty, or give me death!" is a quotation attributed to Patrick Henry from a speech he made


totheVirginiaConvention


 


גנבו לי חלק גדול מהנעורים ואני עצבני.


 


 


 


 


 


 








 


 


 


סיימתי להתלונן חוזר ללמוד לפיזקה.


 


 

נכתב על ידי , 13/6/2013 16:52   בקטגוריות מחשבות והרהורים, צבא, עבודה, שחרור קיטור, ביקורת, פסימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Silent Wind ב-15/6/2013 20:43
 



הקאה לילית


הכול התחיל בזמן שהייתי בלימודי ישבתי בספרייה עם חבר ונסיתי לפענח את החומר במקצוע שאין לי מושג מה הולך בו כבר חודש בערך.

פתאום אני מקבל צלצול ממספר מוסתר, להפתעתי גילתי שזה מהקייטרינג שאני עובדתי בוא (שכר מינימום ועבודה של פועל זר לא מומלץ),

 אבל כיוון, שכבר באותו יום התלוננתי על כל הכסף שאני מבזבז על שטויות וכי היה לי חופש ביום שאחריי החלטתי ללכת ולהרוויח כמה שקלים לכיסוי הוצאות.

לא היו לי מדים, והמשרד קימבן לי משהו בקיצור, בעבודה הדבר היחיד שלבשתי שהיה שלי היו תחתוניי ונעלי הספורט שלי (שלמזלי היו שחורות ועמדו בתקן של הקייטרינג).

 

שמתי לב שכל העובדים התחלפו ולא עבד שם אף אחד מהאנשים שעבדתי איתם פעם, קצת חבל כי התחברנו ותמיד היינו מוצאים משהו לצחוק אליו אבל התחברתי לשני חבר'ה חדשים.

הגענו לאולם אירועים בנמל תל אביב נכנסנו אחרי כמה דקות איכסנו את התיקים ואני הלכתי להחליף לבגדי עבודה התברר לי אחר כך שנכנסתי לשירותי הנשים וכל הבנים בואו אחריי חחזה לא אשמתי השירותים לא מסומנים נו שירותי עובדים למי אכפת איך הם נראים.

יצאתי מהשירותים והצטרפתי לשאר המלצרים, גילתי שהקייטרינג שאנחנו עובדים איתו הוא קייטרינג שעבדנו איתו בעבר עם מנהל ארועים, די איך נגיד את זה "ססגוני" עבדתי איתו רק פעם אחת אז לא היו לי קשרים שם,ואת הצוות שלו לא הכרתי יותר מידי וזה חבל, כי בדרך כלל אני מקומבן עם העובדים במטבח והמלצרים וזה הרבה יותר נוח ככה לזרוק זין בעבודה ולעשות חיים קלים.

 באתי לעבודה חד פעמית אז לא כל כך הפריע לי למרות שהייתי מעדיף לעשות אותה בקלילות ולא לקרוע את התחת.

 

אחרי התדרוך הבנו שהאירוע הוא חתונה של אנשים שמרוויחים בכלל לא רע וחשבנו שנעשה שם קצת טיפים  קיבלתי כמו בדרך כלל לעשות פינויים בהתחלה בקבלת פנים ואז למלצר שולחנות.

אני ועוד אחד מהקייטרינג  שהגעתי איתו הוצבנו על 3 שלחנות ארוכים וזה די סבבה  שקימבנו אותנו ככה לא רציתי לעבוד עם הקייטרינג שסחר את הקייטרינג שלנו כי הם די חופרים ולפחות את הבחור הזה הכרתי בנסיעה והוא ידע לתת עבודה.

אחריי התדרוך קיבלנו הפסקת אוכל , אוכל מוזר ביותר בשר בסלק אדום וכל מיני מנות מוזרות לא היה טעים במיוחד אבל דחפנו אוכל כי היינו לעבוד 8 שעות.

כל הערב פינקנו את השולחנות שלנו הצענו להם שתיה הכול ולא אני ולא הבחור השני לא ראינו שקל מכול האירוע מיותר לציין שהיינו עצבניים

בחתונה הופיע "גלעד שגב" לא היה לי מושג מי זה עד שאחד המלצרים אמר לי ורק היום חיפשתי אותו ביוטוב חלק מהשירים שלו אני מכיר אבל לא מתלהב מהם או ממנו יותר מידי מובן שבאירוע עצמו שיחקתי את עצמי מתשם וכאילו שאני יודע מי זה בכלל חח אני צריך להתחיל לצפות בטלווזיה ישראלית אני מנותק מהמדינה הזאת.

 

עד סוף האירוע חזרו לי הביצים וחזרתי לזרוק זין חופשי לעבוד רק לשם מראה של עבודה המלצר שבי זה שטחן חודשים עבודה של פועל זר בשכר מינימום מכפיר  חזר לעניינים  ככה העברתי את הערב עד שבסוף הערב התחלנו לפרק את האירוע ואז לא היה מנוס עבדתי רוב הזמן כמו סבל הרמנו מזנונים ופיננו אותם העברנו ארגז\ים מקצה אחד של המתחם לקצה אחר עדיין פה ושם הצלחתי להיעלם לקצת או ל"עזור במטבח" בעבודות הרבה יותר קלות.

 

ככה עבדנו מ5 עד ל1 בלילה ב-1:10 בלילה בוקר איך שלא תקראו לזה המעביד שלנו הגיע קר לנו להתאסף ולחזור הלכתי להחליף בגדים ואחריי זה הוא כעס עליי שנעלמתי לו לכלכך הרבה אבל עניתי לו שרציתי להחזיר לו את המכנסיים ושהם שלו ולא שלי חח, הוא מרוקאי קצת מטורף שכל הזמן צועק בלי סיבה אבל למדתי מזמן איך להתעלם מזה ואיך להשתיק אותו חח זה די קל כשמתרגלים אליו.

 העבודה לא הייתה ממש קשה,אבל גילנו שכל הצוות לא עשה שקל.

חתונה של קמצנים דחפו לנו הרבה מזרחית בחתונה ואז גם ברכב כשחזרנו הביתה אחח השירים שהמעסיק שלנו שומע הם עונש לאנושות.

הגעתי הביתה אחריי כל הפיזור ב2 וקצת בלילה בוקר איך שלא תקראו לזה חזרתי הביתה כבר אז בסוף הערב כאבו לי השרירים ידעתי שאני אקום  תפוס וגם הרגשתי כאב בטן קל, הכינו לי תה אבל נרדמתי התעוררתי אחרי זמן מה קצת מטושטש אבל הרגשתי רצון אז להקיא דישדשתי לכיוון השירותים ונתתי הקאה עם שני הדרנים.

 

 נראה לי שהאוכל שנתנו למלצרים היה קצת מקולקל, באותו הרגע חשבתי שהעבודה הזאת לא הייתה שווה את זה ואני אבלה את הלילה מחובק עם האסלה, אבל זה נגמר די מהר וחוץ מזה שהאסלה שלי נראתה מאוד פסיכודלית מבפנים( המאכלים היו די צבעוניים) הכול היה בסדר.

 הורדתי את המים וחזרתי לישון, אני לא חושב שאני אחזור למלצר בזמן הקרוב ואם כן בספק עם בקייטרינג או אולם ארועים.

 

היום סיימתי לצפות ב Full Meatl Alchmist  ואני אוסיף אותו לרשית האנימות שראיתי, סדרה די נחמדה אבל לפי מה שהבנתי היא התרחקה מהמנגה והוציאו עוד סדרה שהיא צמודה למנגה, אז אולי אני אצפה עדיין לא החלטתי ואין לי מושג אם יש לי זמן בכלל אבל בהחלט מומלץ.

 

נפרד באיזה שירון.

 

 

אחד השירים המוצלחים של Nickelback ממליץ לנהוג לפיו כל יום.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 29/4/2010 15:27   בקטגוריות מחשבות והרהורים, הודיה, עבודה, שחרור קיטור  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חצי אחרי חמש עם אנשל ויעקב!~ ב-28/5/2010 15:48
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 33

תמונה




8,844
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWERE-WOLF אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על WERE-WOLF ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)