RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2008
 די נחמד סך הכול
אני די מאושר ללא שום סיבה מיוחדת, לא יודע אני מלא אנרגיה אבל לא יכול להתרכז במיוחד.
לא נורא קפה ימחה את קורי העכביש מהתודעה.
אולי זה כי לא למדתי היום, בגלל השחרור לטקס לזכרו של ניר קרצ'מן שעל שמו נקראת הקבוצה "ניר חדרה", של כושר קרבי של "אחריי".
אולי זה בגלל המסר של הטקס או השיעור הפרטי במת'?(שנהיה נחמד בדרך כולשהי או אולי כי הוא ניגמר) או הידיעה שאני יכול לעבור דרך הגדרות של בית הספר שלי ללא בעיה וששומרים לא יכולו לעצור אותי יותר.
אפילו הפצע בעקב מהנעליים הלא ממש נוחות שלי לא מפריע לי עכשיו במיוחד, או המבחנים שיחכו לי בשבעות הקרובים הכול רגוע אולי זה בגלל שבת?
אני פשוט שמח להיות חי ורוצה זמן להתאמן כמו בנאדם, רק עוד שבועיים פחות או יותר ואז אין לחץ לאיזה חודש.
דודה שלי מדרגה כולשהי מתארחת אצלינו כרגע.
זה נחמד אך אני די אדיש לתופעה הזאת.
מעניין כמה זמן אני ארגיש ככה, זה עושה לי טוב לפגוש את חברי לקבוצה הם באמת כמה מהאנשים הטובים ביותר שאני מכיר.
אני אשתתף במסע האלונקות הקשה שיהיה בקרוב, אבל עד סוף המבחנים אני אבריז קצת.
אני כבר לא בשיא הכושר, אבל לא נורא אני אוכל להחזיר את זה לעצמי במהירות.
הטקס גרם לי לחשוב, אני לא רוצה שיזכרו אותי בתור הבנאדם שאני היום או מי שהייתי.
אלה מי שאני אהיה, אני אנסה להשתפר כמה שאפשר ולהיות מלא בשמחת חיים וגם להיות הר של שרירים לא יזיק אבל זה גם לא חשוב במיוחד.
| |
דרכו,דרכי...
שמור על עצמך גור אשפתות, כי איש לא יעשה זאת בשבלך.
איש לא יעזור לך, אינך מספיק חשוב, אתה גור אשפתות.
אז מה אם אתה נשבר, נשכח, נסגר, גדל ניבים ותחשוף אותם כשצריך, תעמוד על שלך כי אתה יכול לסמוך רק על עצמך.
אל תסמוך על אנשים שנותנים לך ארוחת חינם.
הם עושים זאת רק כדי לבעוט בך, זה עולם אכזר מה ששלך זה מה שאתה לוקח בכוח
זה מה שקורה כשאתה חי במציאות של אדם לאדם זאב.
אז גדל ניבים, הצמח טפרים, תגדל לזאב ותילחם על שלך תמיד תעמוד אף פעם אל תשבר אל תיתן להם את ההזדמנות לשמוח לנוכח מפלתך.
תעמוד, תנהם, תחשוף ניבים תעשה הכול כדי להוכיח שהם טועים.
הינך גור אשפתות, אנשים לא יורקים לכיוונך.
יש לך רק את עצמך וזה כול מה שאתה צריך.
אז מה אם אנשים נפגעים, הם זה לא אתה והם היו עושים את אותו דבר לך.
זה מוצדק במציאות של כול אחד לעצמו והשאר יכולים להישרף.
איש לא יעמוד לצדך איש לא יבכה כשתעלם.
הינך לכלוך בין דפי ההסטוריה לכלוך שיעלם.
אל תיתן להם לדכאות אותך תעמוד ותילחם אחרת תעלם.
| |
כשהשמים יפלו אני אחייך
היה לי היום מבחן בהיסטוריה הלך סביר אני חושב.
אני עייף, אין משהו מעורר יותר מאשר לצאת בקור הזה לעשות סידורים עם חבר. ואם כבר לי קר אז באמת קר ורבים יכולים להעיד זאת עליי.
יש לי קול במחשב והורדתי אימיול ושירים לפחות זה.
יש לי רק עוד שתי מבחנים החודש, אבל אלה מבחנים על הרבה חומר והרבה חומר שאני לא מבין.
תכננתי מחר לשבת וללמוד אבל המאמן שלי "באחריי" נזכר פתאום, שאנחנו קיימים הוא העיר אותי ולא יכולתי לסרב לו אז מחר אני יוצא למסע מסכם.
לא שזה יזיק לי אני כבר לא כול כך בכושר.
רק חבל שהוא העיר אותי כמעט נמנמתי לא נורא הוא לא ידע.
לא היה לי זמן לבוא לאימונים או להתאמן אני מתחיל להשמין, אבל לא נורא נהפוך את זה לשרירים בזמני הפנוי.
אני מתחיל להתאכזב מהמגבלות שלי, זה מעצבן אני מודע לזה שאני מספיק חכם כדי להבין שאני לא חכם מספיק.
אפילו אין לי בורות כדי להרגיש יותר טוב עם עצמי.
תקופה מעצבנת אני צריך קצת זמן חופשי לישון כמו בנאדם ולא לחיות על קפה אני צריך משהו טוב אני צריך תקווה סיבה משהו כדי להאחז בו, מצד שני אני מעדיף את הקפה אין טעם להשלות את עצמי.
אבל בכול מקרה אני יודע להעריך גם את הטוב בחיי, שטובים מאלה של רבים אבל ממש לא יזיז לי אם מחר יפלו השמיים.
ושיר טוב של בון ג'ובי
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: