WEREWOLF

אני מסתכל אחורה בבלוג לפוסטים מתקופת התיכון, וואו אני לא מאמין שזה אני.

הייתי ממש ילד כפות תמים וחמוד כזה זה גם קצת חסר לי אבל זה גם גורם לי להעריך את מי שאני היום

אנחנו סך הכול סכום החוויות ההחלטות והקשיים שעברנו.

אני ממש רוצה למחוק את הפוסטים הישנים אבל זה קשה אני אשאיר אותם בינתיים.

אדם צריך לשפוט את עצמו, רק ביחס לעצמו בעבר, אם אתה יותר טוב ממה שהייתה, כל הכבוד זה משהו זה השג שלא ניתן לקחת ממך והוא לא תלוי בדבר.

למרות שניתן לפקפק עד כמה השינוי הוא לטובה, זה תלוי במתבונן אבל לדעתי אם אתה חושב שזה חיובי זה חיובי.

 אני מפעם נראה על הנייר כאדם הרבה יותר חיובי, האימונים הניסיון להגיע ליחידה קרבית או למסלול טוב בצבא, לעומת מה שבאמת קרה בסוף נשמע קצת עצוב.

אותי אישית היום זה רק משעשע, אם אני בעבר היה רואה את זה הוא בטח היה לוקח את זה קשה.

אני חייב עדיין לפרסם את סיפור הגיוס שלי ואני יעשה את זה, זה ממש לא סיפור גיוס או שירות רגיל אבל עם הצבא שלנו ,הוא גם לא נדיר לצערי.

יהיה לזה פוסט משלו בהמשך שווה לצפות.

אני קורא עכשיו המון בישרא מחפש בלוגים מעניינים התחלתי לעדכן את רשימת הבלוגים שאני קורא בצורה קבועה, יש מעט מאוד שבאמת מושכים אותי פנימה

הרבה יותר מידי ילדות בנות 12-15 שאני לא מתחבר לסיפורי חיים שלהם, כמו שאני היום קורא את הפוסטים שלי מגיל התיכון ולא מוצא בזה עניין.

המון בלוגים של דיאטה על גבול האנורקסיה (או עמוק שם) ומעט מאוד בלוגים עם נשמה, עם אהבה אמיתית, עצב, שנאה בלוגים שמשנים אותך כשאתה קורא.

הסיבה לדעתי שאני אוהב לקרוא בישרא היא כי אני אוהב אנשים, אנשים הם דבר מעניין סיפורי חיים נותנים השראה, לחיות מוצלח או לחיות בסבל ניתן ללמוד משהו משני הקצוות.

אני מבזבז הרבה זמן בישרא עכשיו מנסה למשוך זמן ולהתחמק מללמוד למבחן בקורס בפיזיקה שבא ומתקרב (לא חכם).

עד העדכון הבא WERE-WOLF.

אותו מקום נורא שכל גבר חרד ממנו וכה רבים מאיתנו נמצאים בו, יש לי חדשות מרעישות (טוב אולי לא כל כך).

את הקטע הבא אני כותב למען המין הגברי אך ייתכן שהוא שמיש לשני המינים.

אתה בטוח מכיר את זה, אתה פוגש בחורה מצליח לפתח שיחה על משהו ומשם נוצרת אינטרקציה.

אתם עובדים לומדים או משרתים באותו מקום, או שיצא לכם להיפגש אפילו מחוץ למסגרת שלוקחת את מרבית זמנכם ואתם מעוניינים זה לא משנה אם מאוד או אפילו קצת שזה יתקדם לכיוון של משהו מעבר( סטוץ/מערכת יחסים רצינית, לבחירתכם).

השאלה הקשה עכשיו היא, האם היא מעוניינת?.

עכשיו הגענו לחלק הקשה שפוסט זה יעסוק בו.

נפלתי רבות לבור החשוך הזה (בנות הוא חשוך ואפל) 

אני אתחיל בהברה למין הנשי בתקווה שהוא יכנס לבלוג שלי.

אולי זה לא נכון לכל המין הגברי, אבל כל בחור שאני מכיר (באמת שעוד לא נתקלתי באחד שטען הפוך)

אם את לא מעוניינת אל תגידי אולי או תמשכי אותנו כי לא נעים לך ואת מרגישה פתאום קדושה ואת לא רוצה לפגוע לו ברגשות (כי זה לא עוצר בעדך לצחוק עליו מאחורי הגב עם חברות)

ולשמור אותו כידיד כשהו רוצה יותר זה לרוב עוד יותר ניצול זה כמו להגיד אתה נחמד ומשעשע אותי ומעביר לי את הזמן וזה נחמד לי עכשיו  אבל אתה ממש לא עושה לי זה אז בוא נשאר ידידים.

מנסיון קשר ידידות הוא לא קשר עמוק, לכל האנשים שפוחדים שזה יהרוס את הידידות בינכם וכיף לכם ביחד וחבל לאבד את זה ברגע שאחד מכם ישנה מסגרת והקשר הזה שבנוי לרוב על נוחות ופגישה מרובה עקב המסגרת הקשר הזה די יעלם בכל מקרה.

באמת שאנחנו מעדיפים לדעת ישר שאתן לא מעוניינות זה יחסוך לנו זמן כאב ראש ויתן לנו להמשיך הלאה ועכשיו בנות התכוננו  לרגע של MY MIND IS BLOWN

מכירות את זה שאתן מתעצבנות מזה שבן מתחיל איתכן ועל הדרך עם חצי עולם, זה בדיוק בגלל זה אין לו מושג גם עם הכול נראה חיובי שאתם באמת בעניין, יותר מזה לפעמים אתן בעניין ומראות בדיוק את ההפך הסיבה לזה היא שאתן רוצות שהוא ישקיע וירדוף אחריכן קצת (ואם הוא עושה את זה, זה לרוב גם ממש מוריד לכן ממנו) לפעמים אתן סתם רוצות שירדפו אחריכן כי זה מעלה לכן את האגו.

והבחור המסכן חושב שהוא עמוק  ב-friend zone, הוא לא יפסיק לפלרטט איתכן כי התקווה היא הדבר האחרון שמת אבל הוא מחפש גם בשדות אחרים וזה לגטימי לגמרי עד שאתם בקשר זוגי מחייב.

עכשיו בנים נחזור אלינו יש לי סוד לספר לכם אז תתקרבו הנה רגע.

אתם קרובים?

ששששששששששש אל תספרו את זה לאף אחד אבל אתם הסיבה העיקרית שאתם תקועים ב(ומילת הקסם כאן כבר ידועה לכם)

זה משהו שתמיד חשדתי בו שלא תמיד הבחורה לא מעוניינת ואלי אני עשיתי משהו לא נכון.

אבל לפעמים הבחורה באמת לא מעוניינת תציאו לה להיפגש לקפה ותנסו מהלך(עדיף לנשק אותה ברגע המתאים) נדחתם תחתכו גם אם זה מהלך שמטרתו הוא, שהיא רוצה שתרדפו אחריה עוד קצת האם אתם באמת רוצים בחורה כזאת?

אבל במקרים אחרים אני עוד לא יודע מה כלל האצבע לכימות שלהם כי זה די הפתיע אותי בנות ידחו אותכם מסיבות מצצות מהאצבע שהן לא יכולות להסביר לעצמן כי הן חוששות (או שזה הרבה יותר משעשע הן לא חושבות שאתה מעוניין מספיק). 

אני אספר לכם סיפור אמיתי.

ידידה שלי פנתה אליי פעם באמצע שיחה ואמרה לי שזה ממש לא בסדר שלא התחלתי איתה (ויש לה כרגע חבר שהיא אוהבת לכאורה)

באמת שהידיה הזאת בחורה מדהימה (יש לה את הפאקים שלה אנשים לא מושלמים בנים תפנימו) היא פשוט לא הטעם שלי וזה לגיטימי

לחלוטין, אני לא יודע עדיין אם היא באמת הייתה מעוניינת בי או שזה עניין של אגו שהפריע לה שהתחלתי עם בנות אחרות ולא איתה אבל בו נגיד שהיא אף פעם לא חשפה אפילו הצורה כלושה שמץ של עניין (או שפיספסתי אותם?!)

בכל אופן בנים תזמו מהלך לא מתקבל תחתכו עדיף לדעת שהלב ישבר קצת ולהמשיך הלאה מלהיות ידיד (*שיעל* כלבלב *שיעול*) של בחורה שאתם מעוניינים בה.

אני רק חייב לציין שזה בסדר גמור להיות רק ידיד של מישהי זה אפילו חיובי יש לי כמה וכמה ידידות שאני ממש אוהב אבל לא מאוהב הבעיה להיות רק ידיד של בחורה שאתה רוצה ליותר ממנה אחד הצדדים נפגע בקשר הזה וזה אתה ואתה יכול שקר לעצמך שאולי רק אם עוד קצת זמן שהיא תכיר אותך ותתרגל אלך היא תקלוט איזה בחור מדהים אתה  ותתאהב בך אולי זה יקרה לרוב לא.

עד כה הלך לי מזעזע עם בנות באמת שאני אחד הגרועים מודה אין בזה משהו מביך האם זה מביך להיות גרוע בסנוקר או כדורגל או כל מיומנות אחרת שהיא סך הכול באה לחלק מהאנשים יותר בטבעית ולחלק פחות אבל סך הכול היא נרכשת ומתפתחת.

ורק לאחרונה למדתי והתפתחי המון בתחום הזה והגיע הזמן להשתמש בידע הזה.

אבל לא תמיד לא של בחורה בעיקר בציבור או במקום שהוא המסגרת שלכם (עבודה לימודים וכו') יתורגם לאותו לא בסביבה קצת פרטית יותר ואם כל אכזבה של קבלת לא אמיתי זה כואב קצת פחות עד שזה כמעט ולא מפריע, אבל לשגע את עצמכם באולי, זה נורא.

ובנים חשוב לכם להבין שלקבל לא,  זה לא מוריד לכם מהערך אל תתנו לפחד מהלא לעצור מעדכם לקבל את הכן המיוחל. :)

עכשיו בגלל הלחץ בלימודים אין לי זמן לדייטים אבל זה יגמר בקרוב, ואז אשוב בתקווה ללמוד עוד ולעזור לעוד אנשים.

אז יש לי שני פוסטים בטיוטות, שהם בעיקר רעיון.

יש בהם שורה וחצי על נושא שאני רוצה לכתוב עליו ולא רוצה לשכוח.

אבל כרגע אין לי מה לכתוב ולפרסם וכבר עברו שני שליש מהחודש ואני מרגיש שהבלוג הולך לחזור לבית הקברות לכן אני כותב.

אני כותב לכן אני קיים זה נכון פה בישראבלוג זה נכון גם בפייסבוק, זה נכון בהרבה דברים.

אם לא תראה נוכחות אתה יכול במידה שווה להיות מת.

אני עמוס ועייף אני משרת עובד ולומד ויש לזה מחיר וזה מרגיש כאילו זה לא נגמר ואני בעיקר עייף.

עצוב לשמוע על מה שקרה בבאר שבע על האסון בבנק, אני רואה רק קורבנות, במדינה שבה אדם שפוי נכנע לשיגעון ובמקום שכנראה הלא שפוי שולט בכולנו.

אדם שהיה קצין ונתן מעצמו והקריב הפך לאיש שוליים מוזר שנשכח מלב כולם, הושפל עד שהשתגע.

איפה הייתה המדינה שהוא שירת כשהוא היה צריך אותה?

מצד שני שום דבר לא מצדיק רצח חפים מפשע.

מעניין אותי מה אתם חושבים על התקרית הזאת.

יש לי מבחן בפיזיקה בעוד פחות מחודש ועבודה בעוד חצי שעה לכן אזוז ואשתדל לעדכן בקרוב ולחזור לכתוב סיפורים :)

שנפגש רק בשמחות.