קצת נעלמתי, הרבה קרה התחלתי עם ידידה שמה שקרה בינינו זה סיפור ארוך שדורש פוסט בפני עצמו, אבל בקצרה התאהבתי בה שוב היא לא מעוניינת בי יותר מידיד וכך היא שברה את ליבי פעמיים (השיג לא מבוטל כרגע היא הראשונה) הסיפור הזה ארוך ואני חושב שאני כן אכתוב עליו עוד בחופש הזה אבל זה פחות חשוב כרגע.
הייתי אצל אחותי ב3 ימים האחרונים ושמרתי על האחיין שלי(ההורים של בעלה חולים ולא היה לה סידור) אני עושה את זה בשביל כסף(מעט אבל עדיין...) אבל החוויה הייתה די שלילית וסחטה אותי ולימדה אותי משהו חדש שעד עתה נהגתי הפוך ממנו, זה בסדר לדרוש דברים גם מאנשים שאתה אוהב ולא לקבל כל דבר שהם עושים לך ולהתלונן אם זה מפריע לך לדרוש שיעשו דברים בסיסיים עבורך ולא רק לפגוע בעצמך כדי שלהם יהיה יותר טוב או יותר נוח על חשבון הנוחות שלך.
דבר נוסף זה שאתה צודק, ממש מעצבן אם שכנעו אותך לעשות משהו בדרך אחרת וזה התפוצץ לך בפנים אם אתה חושב שאתה צודק תזרום עם זה, אם תטעה כשחשבתה שאתה צודק זה פחות מעצבן מלהיות צודק ולטעות כי הקשבתה למישהו אחר אני לא יכול להסביר לכם כמה זה מרתיח.
אבל ההחלטה החדשה שלי זה לשחרר ללמוד מהנסיון וליישם אז אני לא אשמור על האחיין שלי בזמן הקרוב ואתעסק בענייני אני מאמין שבכל מקרה אחותי תמצא סידור אחר.
אני אוהב את האחיין שלי אבל לשמור עליו 3 ימים שבהם הייתי תקוע בבית של אחותי בלי משהו לעשות ובשיעמום מוחלט (כשאני צריך ללמוד וגם זה לא מתאפשר) הם יותר מידי.
גם להתעצל להקפיץ אותי לרכבת בערב לדעתי זה לא ממש בסדר ולדפוק אותי במספר שעות בבוקר כשיכולתי לקחת אוטובוס ולהגיע בחצי הזמן ולצאת איזה שעתיים קודם בשביל טרמפ לתחנה שהייתי צריך לחכות בה שעה לרכבת הבאה.
כן אבל אני משחרר אז יהיה בסדר בעצם כבר בסדר צריך רק לדעץ לשחרר ולהתאמן בזה...
לקחתי מספר מבחורה חמודה אני אנסה לקבוע איתה משהו לחול המועד בתל אביב, ואלי עוד איזה פגישה עם חברים לרוב לאחרונה מצב הרוח שלי יותר טוב
אבל ההומר שלי נשאב משליליות(מבחירה אני לא באמת דיכאוני, זה הומר וודי אלן כזה) אז אני הרבה פחות שנון וחד אולי אני צריך למצוא את המרכז החדש שלי חיובי יותר, רוב האנשים לא באמת מבינים את הדכאונות המשעשעת וזה הפך לטרחה בזמן האחרון.