RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
| 8/2009
 כנר על הגג
אתמול היינו במחזמר "כנר על הגג" בתאטרון הקאמרי.
מה אגיד לכם, באתי עם דעות קדומות, חשבתי כמה כבר יהיה אפשר להנות מהפקה מחדש של מחזמר
שכבר בוצע כמה וכמה פעמים, ושואב את מקורו מסיפור של שלום עליכם , שנכתב לפני יותר ממאה שנה.
טעיתי.
מודה.
גם לי זה יכול לקרות.
קודם כל לזכות ההפקה - היא היתה מושקעת ברמות שבדרך כלל לא זוכים לראות בארץ
וכאחד שראה מחזות זמן גם בלונדון וגם בניו-יורק, יש לי למה להשוות.
תזמורת חיה, תפאורה ותלבושות שמכניסים אותך לאווירה המתאימה, של עולם אחר,
קהילה יהודית קטנה באזור סה"כ די נידח ברוסיה של סוף המאה ה 19.
הסיפור עצמו - האמת שלא קראתי את המקור של שלום עליכם , אז אני לא בטוח כמה העיבוד נאמן למקור,
אבל אין ספק שהוא מרגש, ויותר מזה מעורר מחשבה.
מהורר מחשבה לראות שכבר בסיפור בסוף המאה ה 19, בגלות , שלום עליכם מצליח
לתאר במדויק את הלבטים והדילמות בין האמונה בדת לבין אהבה ומימוש עצמי -
באופן שרלוונטי במדויק עד לימינו אנו.
האם הולכים לפי המסורת ? לפי הצו הדתי ? או שהולכים לפי האהבה ?
ההצגה לא מנסה לענות על השאלות, אבל בהחלט מעבירה באופן יצירתי, משעשע, ומעורר מחשבה
את הניגודים השונים שלפעמים מתעוררים בין אלו.
כמובן שלא תמיד יש ניגודים, יש פעמים בהם הדברים לא מתנגשים, ואז הכל מצוין.
אבל החיים בדרך כלל קצת יותר מורכבים, והנסיבות מובילות אותנו, כמעט תמיד, לדילמות לא פשוטות,
במיוחד שמדובר בנושאים טעונים כגון אהבה ודת.
יש בסיפור כמה נקודות שאפשר לדון בהם בהיטב פילוספי משהו, ולדוגמא אביא כאן רק אחת,
שהיא דוגמא די יפה לכל תבנית הסיפור :
האם הייתם מתחתנים עם מי שאינו יהודי ? אני מניח שהחילונים הגמורים, כמוני, לא היו מהססים יותר מדי.
אהבה קודמת להכל. מצד שני, גם אצל חילונים גמורים ( ואני מעיד רק מטעם עצמי...)
יש לפעמים מחשבות על מיהו יהודי.
לא בקטע של דת - אין לי אמונה גדולה באלהים ( וזה נושא לדיון אחר ), אבל בקטע של יהדות כמסורת,
כמשהו שהיה משותף לסבים וסבתות שלי, כמשהו משותף שהביאו אותי עד הלום, שהובילו אותי עד לשירות בצבא,
שהובילו אותו עד למגורים ותשלום מיסים בארץ ישראל, מאיזשהו קולקטיב בעל מאפיניים תרבותיים מוגדרים.
ועכשיו בואו נסבך את השאלה. נניח שהתשובה שלכם היא לא - לא הייתם מוכנים להתחתן עם בן/בת זוג לא יהודים.
עכשיו בו נניח שאתם כבר בתוך קשר, אפילו קשר ארוך - ופתאום מתגלה שהאדם שאיתכם לא יהודי "בהגדרה"
( נניח שאמא שלו/שלה התגלתה כלא יהודיה ) - האם הייתם מנתקים את הקשר רק על הבסיס הזה ?
מה הופך מישהו ל"כשר" עבורנו מבחינה תרבותית , לאומית ? האם בגלל שמישהו לא נולד למשפחה יהודית,
גורלו להיות מנודה מאיתנו עם הוא מתאהב ביהודי/ה ? ואם זה הדדי ? גורלם נחרץ ?
שוב, מבחינתי התשובות ברורות - אבל אני מאמין גדול באידליה שכנראה לא אזכה לראות,
את אותו חזון מפורסם של ג'ון לנון, שאין דתות ואין גבולות וכל אדם הוא אדם באשר הוא אדם.
אבל כל עוד אנחנו מוקפים באותם גבולות שונים ומשונים, ולא רק שמוקפים בהם,
אלא במקרים מסוימים גם מצדיקים אותם ונלחמים למענם - הרי אז ניצבת לפניכם שאלה מעניינת.
אם נחזור להצגה - הצגה היא לא כבדה, מאוד מהנה וזורמת היטב.
מי שרוצה יכול לחזור הביתה עם כמה סימני שאלה על כל מה שכתבתי לעיל.
בקיצור - מומלץ בחום לצפיה, רוצו לתאטרון :)
מילה אחרון לנתן דטנר, שמשחק את התפקיד הראשי של טוביה החולב -
הופעה יוצאת מן הכלל, לגמרי להוריד את הכובע.
זו הפעם השניה בלבד בחיי, ששחקן תאטרון קיבל ממני ( ומכל הקהל באולם ) תשואות בעמידה.
הפעם הראשונה היתה לשחקן ( שאת שמו למרבה הבושה איני יודע ) ששיחק את ז'אן ולז'ן
בהצגה של "עלובי החיים" שראיתי בניו יורק - לפני כעשור.
אותה חוויה של "עלובי החיים" ( שבעיני הן הספר והן המחזמר - מדהימים ומהיצירות הטובות ביותר שנתקלתי בהן בחיי ) -
היא היום בעיני זיכרון מיתלוגי, ואי אפשר לתחרות בה,
אבל אתמול בערב, לכמה רגעים החוויה שעברתי הזכירה לי קצת את אותו זכרון מיתלוגי - וזה כבר המון.
שאפו.
| |
| כינוי:
טיפת גשם
בן: 47
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
