הכל מקבל משמעות שונה. השירים כבר לא נשמעים אותו הדבר, פתאום בכל אחד מהם חבוי משהו קסום ומיוחד. עברו עליי יומיים של בטלה טוטאלית. אולי במקום כלשהו הגיע לי, אחרי כל התחלת השנה העמוסה להחריד הזו שעברתי.. לא מפריע לי לבזבז ימים שלמים בשכיבה על המיטה והקשבה למוזיקה טובה, בתנאי שיש עם מי.

הגשם עושה לי רק טוב, ורק חסר שיהיה קצת יותר קר ואני האדם המאושר ביותר על הפלנטה הזאת.

כי בינינו, אין שום סיבה שאני לא אהיה. אוקיי, מצאתי אחת. מתמטיקה.

מוזר לי. כבר איבדתי אחיזה במציאות. כבר שכחתי איך זה להרגיש ככה, להיות בעננים

שעות על גבי שעות. מי היה מאמין שדבר כזה עדיין יכול לקרות אחרי הפעם ההיא?

בטח שלא אני. כל תחושות הבלבול נעלמו כלא היו. התקופה ההיא נראית לי כמו זיכרון

רחוק, למרות שהיא לא הייתה כל כך מזמן. זה מדהים מה שרגשות מסויימים מסוגלים לחולל

לכל המחשבות.

אני בספק אם אני אירדם בזמן הלילה, ישנתי יותר מדי במשך היום... אז כל מה שנותר

לי הוא לבהות בתקרה ולחלום בהקיץ על כל מה שחלמתי עליו גם ככה עד עכשיו.

מצחיק שאנשים לא באמת מעריכים חלומות מהסוג הזה...

.I wanna wake up where you are