עוד שבוע וקצת יש לי יומולדת, והדבר האחרון שמתחשק לי לעשות הוא לחגוג אותו.

באיזו דרך מעוותת, בכל שנה יצא שלא באמת נהנתי ממסיבות יום ההולדת שלי. תמיד הרבה על הראש,

הרבה אורחים, הרבה בלאגן.. אני כבר מעדיפה להיפגש עם האנשים שאני אוהבת במקום נייטרלי וזהו.

חודש מרץ התחיל לו בלי ששמתי לב אפילו. הביא איתו הרבה ימי הולדת והרבה דברים להספיק.

אין לי כוח להכין רשימת מטלות לחודש הזה, אבל אם היה לי, היא בטח הייתה כוללת "אהבה"

ו"אושר". תקראו לי נקבה קיטשית או שלא תקראו לי בכלל, אני גם ככה די ביצ'ית בזמן האחרון אז אני בספק

אם אני אבוא.

היה פורים. הרגע קלטתי שאני אף פעם לא כותבת על פורים (דפדפו שנה אחורה), סתם כי משעמם.

אבל הפעם היה פורים באמת טוב.. אולי כי הוא היה עם אנשים שבאמת טוב לי איתם, לשם שינוי.

[זהו, סחטתם את זה ממני. יוסי, שחר, אור, אלכס- תעשו לי חביתה!]. היה לי אחלה פורים, האמת.

בשישי בבוקר-צהריים היה מעולה, בשבת בערב הייתה מסיבה והיה גם טוב, בראשון הייתי מלא

(שעתיים וחצי D:) עם אור וטיפסנו על הרים (חעחע.) והיה.... מצחיק(; בשני היינו לנה ואני בהרצליה, בים.

החופש הקצר הזה בהחלט עשה לי טוב, מכל הבחינות.

בכל פעם שהמציאות מחליטה להכות בי (והיא חתיכת אגרסיבית, זאתי) אני לא מצליחה לעכל את

העובדה ששנה הבאה רוב הזכרים בחבר'ה שלנו לא יהיו איתנו יותר. ששנה הבאה אני אהיה ביב'.

מתחשק לי להישאר בת 16 לנצח, לא לסיים תיכון ולא להתגייס אף פעם.

ובתפנית דרמטית, בואו נראה מה היה לנו היום..

א. אני ואלדר למדנו יחד מה זה נוגט(; ותאמינו לי, זה נשמע מגעיל.

ב. היה לי שיעור מתמטיקה שהרגיש כאילו הוא נמשך לנצח

ג. היו לי שעתיים חופשיות בהן דיברתי עם דנית רוב הזמן, וזה היה ממש כייף, ד"א

ד. המורה שלי לאנגלית קראה לי "גורג'ס". שוב.

ה. גם פגשתי את מיכאל במונית שוב, וסיכמנו על גלידה בפעם השלישית. הוא מזמין. (;

ו. ידיד שלי ניסה לשדך לי ידיד אחר שלי, בלי לדעת שאנחנו מכירים הרבה יותר טוב ממה שהוא חושב.

   זה היה מצחיק.(:

שאלה למחשבה:

מה עדיף, להיות עצמך עד הסוף ולשנוא כל רגע כזה או 'להתנהג בצביעות' כפי שטוענים
חלק ולאהוב את זה? אני חושבת שאנשים שלא מסתכלים בעיניים הם פאתטיים. אבל מה אני יודעת?

שלכם (לפחות בינתיים, עד שמישהו אחר יתפוס אותי, אתם יודעים..),

הרווקה הניצחית  (האומנם לנצח? אני כמעט מתחילה להתרגל) קארין.

P.S:
huh.

שמישהו יצייר לי כבר כנפיים, כדי שאני אפסיק לחלום עליהן כמו איזו טינאייג'רית ממוצעת

שמחכה בשקיקה לפירסינג שלה בטבור?