.it feels so nice I want your arms to wrap around me twice

אני, מתמתחת אחרי שינה קצרה ומראה לעולם את הזרועות המעוותות שלי במדשאה של תיכון 'שרת'

איפשהו בנתניה, במקום אליו המוניות לא נוסעות כבר (אלא אם כן יש איתכם זקן חביב שמבקש מהנהג ממש יפה)

אי שם לפני 4 חודשים, כשהמצב היה... טוב יותר?

היום קמתי ממש מוקדם (רבע ל7) כדי להתחיל בכל הסידורים לרומניה (ואל תזכירו לי שיש עוד קצת יותר משבועיים,

זה פשוט עושה לי טוב להתעסק ולחשוב על זה). אז נתתי לאבא את האמפי3 הישן והאומלל שלי שייקח אותו לתיקון,

והכנתי רשימת מטלות לשבועיים הקרובים (:

-להסתפר? במחשבה שניה, לא צריך

-לקנות מפה של רומניה ולחקור את אבא על כל המקומות שנהיה בהם

-לקנות אספקה של דפים ועטים (כן, בשבילך אילנה P:)

-להשתזף קצת, מזהזה. אני ממש מחזירה אור.

-לסיים עם הבגרות המזורגגת במתמטיקה

-לקנות בגד ים, לעזאזל!

-להספיק לבקר כבר את נובגו בעבודה שלו (אהמאהמ)

-לקנות משקפי שמש

-להיפרד מהאנשים שאני אוהבת, אפילו שאלה רק שבועיים..

-להכריח את כל מי שרק אפשר לכתוב לי מכתבים לטיסה (;

(מה, פעם קודמת לפולין זה הלך אחלה ^^)

איזה קטע, עוד מעט בגרות (ב') במתמטיקה.

ואם כבר מתמטיקה, הגיעו ציונים. ווהו. ב006 הלך נורא, כצפוי. הוגשתי על 90, בבגרות הוצאתי 47, סופי 69. מקסים.

באנגלית (E) הלך 'קצת' יותר טוב, הוגשתי על 97 וקיבלתי 96, אז סופי 97. נרשמתי למועד ב' בשנייהם, יהיה טוב.

אני מרגישה ממש מטומטמת לכתוב פה את כל השטויות האלה. הרי בינינו, לאף אחד לא באמת אכפת מהסידורים

והבגרויות המיותרות שלי. סתם עוד אחת. בינינו, אני בכלל לא יודעת למה הבלוג הזה קיים עדיין.

אולי לפרצי הרגשות שיש לי מדי פעם, כשבא לי להרגיש מיוחדת. כן, זה בטח בשביל זה.

ולסיום, נקודה למחשבה-

אם אתה קורא למישהי 'מלכת המכוערות', זה אומר שהיא הכי יפה מבין המכוערות,
או הכי מכוערת מבין המכוערות?

-אחי, מדגים את עומק השכל הגברי בשיחה אינטימית עם חבר.