יש אהבה של חברות, ויש אהבה של חבר
יש אהבה של ידידים, ויש אהבה של משהו.. קצת אחר
יש אהבה של הורים ויש אהבה של אחים,
יש אהבה כזאת ואהבה כזאת, ולפעמים אני ממש הולכת לאיבוד בין כל הסוגים..

חשבתי שאני מסוגלת להתמודד ולנתר מאהבה כזו לאהבה כזו,
אבל לפעמים אנשים חורגים מעט מהגבולות שהם עצמם הציבו
ומבלבלים אותי יותר מדי. אתם יודעים, אני בנאדם מסובך ולא יציב וכל זה.

אולי זה סתם כי משהו דפוק אצלי אז אני דופקת הכל.
בעצם, זה בטח זה.

אני אוהבת את אלדר כי הוא מחבק אותי ממש ממש חזק ומנשק אותי נשיקות רטובות כאלה על הלחי,

והוא מסוג האנשים שאתה לא צריך להתאמץ יותר מדי בשביל לראות שהם התגעגעו אליך.

הוא מסוגל לזנק עליי בחיבוק מאחורה באמצע חנות מלאה באנשים ולשלוח לי נשיקה באויר מהקצה השני של הרחוב.
ואיכשהו, למרות שאני בכלל לא כזאת, אני מתה על העובדה שהוא כן.

אירופהאירופהאירופה. רק עוד 4 ימים. היא תמיד מסדרת לי את הראש, לא?
פעם אחרונה שהייתי בה היו לי יותר מדי מחשבות. הפעם המטען קצת יותר קל. אני חושבת.