still a little bit of your taste in my mouth

still a little bit of you laced with my doubt

still a little hard to say what's going on

still a little bit of your ghost, your witness

still a little piece of your face I haven't kissed

,you step a little closer each day

still I can't see what's going on

still a little bit of your song in my ear

still a little bit of your words I long to hear

,you step a little closer to me

...so close that I can see what's going on

I LOVE YOU

אף פעם לא אוותר על ההרגשה:

1. כשנותנים לי בדיוק את מה שאני רוצה באותו הרגע

2. כשאני מסתכלת על הכוכבים

3. אחרי "אני אוהב אותך"

4. כשאני לבד בבית

5. כשנותנים לי חשיבות. לא צומי, חשיבות.

6. אחרי ספר\סרט טוב, אפילו שברוב המקרים העיניים רטובות

7. כשאסף קורא לי 'נשמתי', בכל פעם מחדש

8. כשאילנה קוראת לי 'שרמוטה', כי זה קורע לי ת'צורה

9. כשאני קוראת לשחר 'מוש' והוא אפילו לא יודע מה זה אומר.. בינינו? אפילו אני לא בטוחה.

10. כשמלטפים בע"ח כלשהו והוא נמרח עליך

קחו, בכייף:

1. אנשים שנותנים חשיבות ייתר לדת

2. שחצנות שלא מלווה בהומור

3. להרגיש לבד, אפילו שאני הכי לא

4. ציפיות ייתר שבסופו של דבר שוברות אותך

5. געגועים לסיטואציות, ולא לאנשים. כי זה דפוק.

6. בורות

7. כשדבר ענקי יכל להימנע בפעולה קטנה ופשוטה

8. מכנסיים שקצרים עליי! זה נוראי!

9. את אחי הקטן, אבל לא ליותר מדי זמן. אני עוד עלולה להתגעגע.

10. אנשים שלא מבינים את ההומור שלי ולוקחים אותו ברצינות מדי. אהא. (:

אנשים יכולים להסכים איתי ואנשים יכולים לטעון שאני משוגעת,

אבל ה24 שעות האחרונות היו ממש משומשו בשבילי. (:
זה התחיל במסיבה הזו שהצלחתי איכשהו לארגן, למרות הדיוידי המפגר וכל הבעיות שצצו בדרך (העגיל של נטליה שיצא לטייל? השתייה שלא הספיקה? החיפוש המתמיד אחרי פנס\מברג בקופסאת הכלים של אבא?).
לי אישית היה ממש כייף, גם בסרט, גם במשחקים (הטיפשיים, אני יודעת.. תתבעו את אילנה! (;) והאמת,

בעיקר בין לבין.. בסביבות 3 התחילו כולם להתפזר (נומה, נגמרו הבירות..), עד שנשארנו ממש מעט.

ראינו קצת פורנו (ממש מעט, וזה בכלל לא היה פורנו, ממה שהבנתי... אח, שחר.) וישבנו ודיברנו במרפסת (דבר שהיה ממש טוב לנוכח המזגאויר שהיה בחוץ). אילנה, שחר ואלכס נשארו לישון וזה היה מעולה מבחינתי. ראינו סוס פרא, ובסביבות 5 החלטנו ללכת לישון, כל אחד במקומו. אני ואילנה התנחלנו על המיטה שלי, והבנים נשארו לישון בסלון. כמובן שאני ואילנה נירדמנו באמת רק לקראת 6, כי היה לנו יותר מדי על מה לדבר. הבנים לעומת זאת,

נרדמו בערך בשניה שבה נתנו להם נשיקת לילה טוב על הלחי.(:
בבוקר קמנו ראשונות ממש מוקדם, אבל לא עבר זמן רב עד שגם הבנים קמו והצטרפו אלינו. רוב הזמן עבר בבטלה מוחלטת (דבר שהיה מעולה, כמובן) ובכלל, כל העסק הזה גרם לי להבין כמה שאנחנו גדולים. לעזאזל, כל כך גדולים. שכבנו לנו ככה בשעות המאוחרות של הבוקר על הספות בסלון שלי, בוהים בטלויזיה ומדי פעם גם אחד בשני, מדברים ומצחקקים. זה הרגיש כל כך טוב להיות ככה, עם אנשים שאתה אוהב, הרבה זמן.

חוצמזה,
יש הרבה שביתות ועוד שבוע מסיבה. כייף לי, נשבעת(:

P.S

לא היו שום accidental babies אתמול, זה פשוט התחבר לי בצורה נחמדה לפוסט. אל דאגה.