אני יודע שממש הרבה זמן זמן לא כתבתי פה, אבל זה כי לקח לי זמן לעכל את מה שקרה.. אלה מכם שראו אותי בבצפר ומחוצה לו, כנראה לא ראו שינוי ניכר כלל וכלל אבל זה כי ניסיתי להסתיר הכל בפנים.. ועכשי, אחרי שעיכלתי את זה, אני מרגיש שהגיע הזמן לחלוק עם העולם את מה שאני מרגיש ולהוריד את הנטל מעל כתפיי...
גם אם קשה לכם להאמין, היה לי דיי הרבה חיים והכרתי הרבה אנשים, רובם מראשל"צ וב"ש וזה חלק חשוב מהסיפור. באחד השבתות שלא היינו צריכים ללמוד למבחן (תיזכרו טוב, היה אחד כזה דיי מזמן) 8 חברים טובים מאוד שלי באו לבקר אותי ופתאום שאלתי איפה היה עוד אחד (מן הסתם שלא אזכיר שמות פה) ואז נגלתה אליי האמת הנוראה על כל עוצמתה.
אלה שמכירים אותי טוב מספיק, יודעים שאני לא אתקרב לסיגריות, נרגילות ובטח שלא לסמים! כל זה רחוק ממני מאוד! אבל אותו יום הרחיק את זה עוד יותר. עד לאותו יום, הייתי בטוח שתופעת המסוממים שייכת אך ורק לאיזה קהילה מסוימת של אנשים אשר חושבים שהכל בחים זה פוזה (ביומיום קוראים להם ערסים). כששאלתי לאן נעלם החבר הנוסף היה שקט של כמה שניות שבו כולם שתקו והסתכלו אחד בשני במבט נלא צער ורומז המון. שאלתי אם הוא חס וחלילה נפטר והם ענו לי שזה עוד יותר גרוע.
מסתבר שמתחילת שנת הלימודים שבה אנחנו היינו בכיתה י"א (גם הוא מן הסתם) הוא התמכר למריחואנה. הם אמרו שהם לא דאגו כי הוא תמיד היה בעל רצון חזק. אך פעם אחת הוא לא הופיע לבצפר במשך 15 יום.. הוא אושפז בגלל מנת יתר של קוקאין!
אומנם הצליחו להציל אותו ושמו אותו במוסד גמילה. (מיותר לציין שעד אותה שבת נוראה הייתי בטוח שדעתו לגבי סמים זהה לדעתי) אחרי 4 חודשים שהוא בילה במוסד גמילה, הוא הוכרז נקי מבחינת רעלים ויציב מבחינה נפשית ושוחרר לחיים חדשים. ההורים עשו איתו עיסקה, הם ישכחו את כל העניין פשוט ימחקו אותו לגמרי בתנאי שהוא לא יתקרב יותר לסמים.
בצשך חצי-שנה, הוא נשאר נקי גמרי ואפילו עבר בדיקות תקופתיות אצל רופא מרצונו החופשי, אבל הכל היה חלק מתוכנית שהוא הכין עוד בהיותו במוסד הגמילה. הוא תכנן הכל ככה שהרי הוא קיבל מהמוסד חומר אשר מדמה את השפעת הסם כדי לעזור לו להמנע מקריזים, אך חומר זה אינו סם ולכן השתן שלו נחשב לנקי. הוא השתמש בחומר כדי להשאר צלול ראש ושיטה בכולם במשך חצי-שנה. שבוע לאחר הבדיקה האחרונה שלו, הוא נימצא מת בחדר שלו מנת יתר, כשהחברים שלי סיפרו לי מה היה במנה הזו, כמעט התחלתי לבכות.. עד כמה היה קל להשיג את זה... בעולם הסמים קוראים לזה "לבשל תבשיל" כלומר עושים ערבוב של הרבה סמים ויאללה לווריד! הם מצאו אצלו בדם מריחואנה, קוקאין, קראק (נגזר מקוקאין) הרואין ואפילו LSD. הוא ניצל את העובדה שהוריו היו בנופש והכין לעצמו את התבשיל, הוא פתח את הכסף שהוריו שמרו לו לאוניברסיטה (הם נתנו לו ייפוי כוח שנה לפני שהוא נכנס לעסק) בשביל לקנות את מה שהוא קנה ובישל לעצמו כרטיס לכיוון אחד למוות!
אני לא מתבייש להודות ואתם אפילו יכולים לצחוק עליי אחרי שתקראו את זה.. אבל אני בוכה עכשיו כשאני כותב את הפוסט הזה. אבל בחלק הכי גרוע עוד לא הגיע. כרגע יש בעולם ילדה שמתגוררת בראשל"צ שנולד לה תינוק אשר מכור לסמים מלידה. אימו, הייתה החברה של אתם יודעים מי וגם היא הייתה בכל העסק של הסמים, אומנם אף פעם לא הגיעה חאישפוזים ונשמרה מסמים "כבדים" כביכול. אך הבן שלה כבר מכור למריחואנה והיא בתהליכי גמילה.
את כל הסיפור היא זו שסיפרה לי... בזמן בכולם יצאו ונתנו לנו כמה דקות לבד (זה נמשך רק 10 דקות אבל זה נראה לי ממש ממש כמו נצח)
ועכשיו למטרה של הפוסט הזה. הסיבה שלא ראיתם כל שינוי בהתנהגות שלי היא שדיי הצלחתי להתמודד עם כל העניין. אך לפני יומיים קיבלתי חדשות מבעיתות. החברה של אתם יודעם מי, התאבדה ע"י הכנת תבשיל. ולא בגלל שהייתה מכורה לסמים, היא בעצם הצליחה להגמל. הסיבה היא שכשבוע לפני שהתאבדה, התינוק שלה מת מסרטן ריאות (היא גם עישנה למי שלא הבין) ורק אז הבנתי עד כמה הנושא של סמים קרוב באמת אליי, אליך ולכל אחד. הם נמצאים ממש פה מעבר לפינה... הסתבר שאני הכרתי מכורים לסמים קשים ולא היה לי שמץ של מושג!
אני מוכן לדבר איתכם על הנושא ולהעביר את הסיפור פנים מול פנים, דבר שהמחשב לא יכול לעשות. דיי הצלחתי להתגבר על כל הסיפור ע"י פגישה מחודשת של החבורה שמספרה ירד בעוד אחד.. כולנו עודדנו אחד את השני ויצאנו עם שבועה. כולנו נשבענו שלא להתקרב לסמים ולנסות למנוע מכל אדם שאנחנו מכירים להתרחק מזה כמה שרק אפשר.
אז נכון, שמענו את ההרצאות בכיתה י'.. שמענו על הנזקים אבל אני דיי בטוח שלכולנו זה נראה ממש רחוק אבל אני חוויתי את זה ממש ממקור ראשון. 2 חברים ממש ממש טובים שלי הלכו ולאו דווקא לעולם המתים.. הבנתי שהם מתו הרבה לפני זה.. הם מתו עוד בשאכטה הראשונה.
שמתי את הקטע בקטגוריה של אקטואליה כי לדעתי הנושא אקטואלי לכולם ונוגע הכולנו. תחשבו על זה, יכול להיות שחברים שלא דיברתם איתם הרבה זמן.. כבר לא תדברו איתם יותר... תשימו לב אנשים כי באמת חבל על החברים שלכם ועל ההרגשות שלכם... אני יודע שאחרי דבר כזה... אני לא אתקרב יותר לסמים בחיים, לא שאי פעם התקרבתי. מה שאני מתכון זה שמעכשיו אם אני אכיר אדם שמשתמש בהם, אני לא דווח לאף-אחד, כי זה רק יחמיר את המצב. אני פשוט אספר לו את הסיפור, אם הוא ימשיך עם הסמים, אני אודיע על כך למי שצריך כי הידרדרות כזו אי אפשר לעצור. מהשאכטה הראשונה.. עד ההזרקה האחרונה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
