האמת שאין לי מושג למה אני עדיין כותב פה,

אין לי מה לכתוב.

הבלוג הזה קיים סתם כדי שאנשים יזכרו בקיומי, מידי פעם.

xxx

ביצפר ביצפר ביצפר.

והעייפות חוגגת.

המזגן בכיתה מקפיא את הרגליים, הבניין עצמו עוד מעט מתפורר.

ובלי החברים שלי אני לא חושב שעדיין הייתי שם.

לא הייתי שם. אני יודע את זה.

תודה, אתם מדהימים. באמת.

רק עוד קצת, עוד קצת.

xxx

הרבה עזבו השנה.. אני מתגעגע.

באמת שמרגישים כמה שכל אחד ואחד חסר.

כל אדם הוא עולם בפני עצמו.

זה נכון עד דמעות.

-

When you're gone
The pieces of my heart are missing you
When you're gone
The face I came to know is missing too
When you're gone
The words I need to hear to always get me through the day and make it ok

-

הגיע הזמן לוותר על קשרים ישנים, שבאמת עשו לי רע, וטוב - באיזשהו מקום.

וזה באמת הזמן לחדש קשרים, ולפצוח בקשרים חדשים.

"לפצוח." תמיד זה נשמע עליז מידי.

Would you die tonight for LOVE?

xxx

פארנויה זמנית, בעיה של ממש.

איך טבעתי פתאום בתוך בוץ שנקרש?

הם כולם מסתכלים, אף אחד לא ניגש

אמפתיה כללית זה דבר לא חדש.

xxx

הייתה הופעה ללונטיק, שהייתה מעולה.

אני בטוח שעוד נשמע מהם.

ומקווה שכווולם ישמעו מהם(:

ספיר, את אחת הטובות. אל תעשני ל ע ו ל ם.

xxx

-ע ר י כ ה-

מחר, ה-12.9 יש לבלוג המקסים הזה שלוש שנים..

ועוד ארבע ימים, ב-15.9 יש לי קצת יותר.

/סוףעריכה/

זהו, בערך.

כתבתי הרבה שטויות ביחד, והגיע הזמן ללכת.

עד העונג הבא?