כמו אדם שאבד במדבר אתה גומע אותי,

מרווה את צמאונך בנשמתי, שפתיי ודמי..

עיניך פקוחות ומאמתות אותי מולך, 

מול האמת שבחיים, מול זיק המוות שבאהבה.

הפיקחון שלך מרעיד אותי לרגעים,

כמו סכין הן פוצעות אותי, חתכים חתכים, לא נרתעות לשניה מעיניי הנעצמות אל מול עוצמתנו,

ואתה ברור כל כך, לוקח את אשר שייך לך. אותי.