למה אני לא מאושר?

איזה יופי חברים! יום האישה מגיע!

זה היום שבו נותנים במה, מקום לראיונות בעיתון לכל הלסביות הזקנות והנשים המתוסכלות מינית שנהנות לדבר על הנשיות שלהן ועל המיניות החבוייה שלהן שהודחקה ע"י חברה פטריאכלית שוביניסטית.

כל מיני נשים (גרושות כמובן) בגיל החמישים עם קוצים בשיער שגרות בצפון/ מרכז ת"א או בגליל ושסופסוף הצליחו להתחבר לאישה האמיתי שבתוכן אחרי הרבה בעלים וגברים מרושעים שלקחו מהם את העצמאות ובנים שהתגייסו לגולני.

הן כמובן מתחברות לאותה מיניות מיסטית ורוחנית דרך ציור (הן עברו לגור בגליל כדי שתהיה להן השראה).

או דרך כתיבת סיפורים רגישים או בכתיבת שירים שהמילה "ואגינה" מוזכרת לפחות שלוש פעמים או איזושהי מטאפורה מתוחכמת במיוחד לואגינה כמו למשל "יער דגי הפורל שלי".

זה גם יום נהדר לדבר על המחזור החודשי! לקיים דיונים, הרצאות, סמינרים וכנסים בענייני המחזור החודשי.

עכשיו מי יגיב לבלוג שלי?

חברה שלי (שהיא כנראה עכשיו לשעבר) וגם עדר של לסביות שמאלניות צמחוניות, שלובשות הרבה לבן ושחושבות שרוחניות חשוב כדי לתת אנרגיות חיוביות לנפגעי הצונאמי, ושבקבלה נמצאת האמת כי ללכת לתפילת שחרית זה מגניב.