בלוג לא לוגי.

האם זה קטע כזה שאני לא נוהגת?

מצחיק

תמיד אני מוצאת את עצמי לומדת דברים חדשים במושב שליד הנהג

תמיד השיחות הכי טובות

הכי מלאות ידע ותובנות.

גם אתמול וגם היום שיחות עם אנשים חדשים, שלגמרי התאהבתי בהם ממבט ראשון,

איזה כיף להכיר אותם, אנשים באותו תחום עניין שאתה יודע שלעולם לא תהיה תחרות ביניכם.

אנשים שחושבים כמוך, ומסכימים איתך על הכל, ושמוכנים להתלכלך איתך על כל אלה שלא מסכימים :)

ואתמול היה סגירה מדהימה לשנה מטורפת.

אלוהים רק יודע כמה זמן לא היה לי דבר כזה

אפילו שאין פה כלום מסביב, שמשתווה אפילו

אבל פאקינג שיט..

ואני אומרת הגיע הזמן, סעמק.

אני מקווה שאני לא מסתבכת פה

הסיבוך והבלבול הוא גדול

וזה ענקי פשוט ענקי, כמה זו הקרמה שלי.

אני כמו ארץ מיוחדת כזו

חצי שנה חורף

חצי שנה קיץ

אין אביב

אין סתיו

או זה או זה

שחור לבן

זה פשוט מסריח בא לי להקיא מזה.

א-י-ז-ו-ן!!

מה ביקשתי?!?!

לא להיות מובטלת, ולא להיות מוצפת בהצעות עבודה!

למרות שלפי כל הדעות, ולפי המצב הנוכחי, מליון הצעות העבודה האלה באו לי בטוב.

אבל רבאק..

שמישהו ישיג לי אפרוריות...

קצת...

קצת סגול בין האדום לכחול..

אווו כמה בגדי ים סגולים היו בסופ"ש הזה..

כמה שמלות סגולות..

אההח, אוהבת שמלות סגולות.

מודה שהתעצבנתי, כי אין סינכרון מדויק, אבל זה אני עומדת בפני עצמי ובפני הניסיון שלי

להתחיל באמת להגיד מה שאני חושבת, הפקקיה הזו שפתחתי אצלי בראש לא מתאימה לא לי ולא לאף אחד.

אבל זה כבר נפתח... אני מבטיח.

זה תכף שם..

תכף יהיה לי פה ענק, שיפיק צלילים ומענות.

לאט לאט.

בינתיים סוגרים את המים.

ואת הפה..

בוחנים את השטח.

מתבגרים.

אני אוהב להיות גדול..

תמיד אהבתי.