לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוג לא לוגי.


"they got a name for the winners in the world, well i want a name when i lose"

כינוי:  Maya so Serious

בת: 37

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2009

Maya all mighty


 

 

זו אני?


חה
שפתאום בא לה לקנות ספר על אינטריגות בינלאומיות?
אני?!

פתאום בא לי ללמוד על העולם והרוע שבו.


למה רק כשמשהו מגיע למגרש שלי אני רוצה ללמוד עליו?

למה אני לא מתעניינת בדברים שלא קשורים אליי?

 

פחח אעלק למה.

אולי כי אני מורכבת כולי מאגואיזם מוחלט.

למה העיניים שלי נעצמות והפיהוק נוצר מעצמו כשמדברים איתי על משהו שלא מעניין אותי.

למה אני לא מתעניינת?

סעמק.


למה אין לי סבלנות לבעיות של אחרים?
למילים שלהם?
אני לא זוכרת איך מקשיבים
למה התרגלתי לבעיות שלי?
למה התרגלתי להיות במצוקה?
אני לא במצוקה בכלל, כבר המון זמן, אני הכי בסדר בעולם
כבר המון זמן אני מרגישה טוב, אני עושה דברים כמו שצריך
הכל מסתדר.

למה הגוף מתרגל לזה?
למה המוח התרגל לזה?
למה בוויסות של המוח הכפתור נמצא על מצב אדום?
בלב שלי זה בכלל לא ככה.
הכל נקי ומסודר,
אז למה כשמישהו מתחיל לדבר על הצרות שלו אני מתחילה לדבר על אלה שהיו לי,
ואני בכלל לא מרגישה אותן יותר?
האם למדתי מהן?
האם הפקתי את כל הלקחים הנחוצים?


האם העובדה שאני מרימה גבות בחוסר עניין על מה שפעם היה מטריף אותי ומשגע אותי ומכאיב לי עד דמעות
אומר שבעצם, עברתי את כל המשברים האפשריים והכל נגמר?

כי כשקורים הדברים שקורים

כשאנשים מכל הסוגים בוגדים בך
ואתה לומד כ"כ הרבה על העולם בגיל 22

ושלא תהיה טעות אני מודה לאלוהים על השבוע הזה,
אני מרגישה שכ"כ התחזקתי לצד זה שנגמרה לי כל טיפת אנרגיה על הבן אדם הזה.
אני מתחזקת מהעובדה שאני מבינה שכשבן מעל גיל 40 מנסה לחבל לך בחיים
זה רק מתוך חוסר אושר ושלמות עצמית.

אז אני כ"כ ענקית ומדהימה שידעתי לזהות ולהתרחק מזה עוד בהתחלה.

טופחת לעצמי על השכם.

אני לא מפגר.

אני רואה כמו כולם, ובמקרה הזה אפילו יותר טוב מכמה אנשים.

אז איך טעיתי בבן אדם אחר?

שחשבתי שיהיה לצידי, והבטיח לי, ובסוף לא?

תמיד זה ככה מאוזן?

תמיד לצד הנכון תהיה טעות?

תמיד זה יהיה ככה מלוכלך? תמיד זה ירדוף אותך בחיים שלך?

כשאתה מתעסק עם רגשות של ילד בן שלוש בגוף של אדם בן 40+ - האם זה מועד לפורענות למשך כמה שנים ארוכות?

או שזה אומר שבן אדם כזה עושה רוח וצלצולים עד שנגמר לו הסוס?
ויגמר מהר?

זה מצחיק אותי אפילו. אבל אני מרגישה שפעלתי הכי נכון בעולם. אני מרגישה חזקה, מעל החולשה שחוויתי לצידו.


אבל חלשה על חולשה שאני חווה ממקום אחר.

זה עניין כבד, שאני רוצה לעזור, אבל אני מבינה לאט לאט שלא תמיד צריך לעזור למסכנים.
יש אנשים שצריך פשוט לנער אותם.

מצב נפשי? - אתה מכניס את עצמך למצב נפשי.

 


פיייי

 

כמה זהירות

 

כמה זהירות צריך

כמה עבה צריך להיות העור שלנו


השאלה היא כמה יושרה נשארת לך מתחת לעור הזה, ואם אתה מצליח לשמור עליה.

 


אני יודעת שאני רוצה להיות הכל ולא יכולה.


אבל אני אוכל.


מתישהו.


 

נכתב על ידי Maya so Serious , 18/7/2009 13:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , גאווה , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMaya so Serious אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Maya so Serious ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)