אחרי תחושה עמוקה שמשהו חסר שליוותה אותי כל השבוע, משהו שהיה בי פעם וכבר לא נמצא שם עוד, החלטתי שהגיע הזמן לעבור על הבלוג. כבר הרבה זמן רציתי לעשות את זה. וגיליתי שזה לא משהו אחד שנאבד, אלה הרבה דברים שאבדו והרבה אחרים שקרו במשך הזמן. אם אני לא אותו בנאדם שהתחיל את הבלוג הזה, אז כדאי כבר לסגור אותו. סביר להניח שאני אפתח בלוג אחר בסופו של דבר, אבל עכשיו הזמן שלי להקשיב וללמוד, ובשלב מסוים אני כבר אתחיל לדבר. עדיין אפשר ליצור איתי קשר במייל שיש לחלקכם, ואני אחליט אם אני רוצה מישהו מוכר שיפיג לי את הבדידות. בכל מקרה, יש לי רק דבר אחד אחרון להגיד. ל-ד', עבר הרבה זמן מאז, ואני לא יודעת אם מלכתחילה היית פגוע כל כך מהשטויות שעשיתי, אבל אני רוצה שתדע שאם כן, אז אני באמת, ומעומק הלב, מצטערת. אף פעם לא הצטיינתי במיוחד בלחשוב על ההשלכות של דברים ובטח כבר שכחת, אבל עכשיו כשאני יודעת איך הרגשת אז, לי כבר קשה לשכוח.
בפעם האחרונה:
רונצ'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
