GeEz -_-
המ. |
| 4/2009
 וווואהה.
וואה וואה. מי שמע ומי ראה!
טוב אז לא חושבת שמישהו יקרא פה(חוץ מדניאל, כי אני אגיד לה), וגם לא כ"כ מתחשק לי לכתוב (זה מרגיש אימואי).. אבל מתוך גאווה שאחרי.. ממ נראה לי שנה (?) קיבלתי הארה ונזכרתי בסיסמא שלי.. שלא אעדכן? לא חבל?
אז אוקיי. הנני כאן. והאמתי לא בא לי לכתוב משהו ממשי, אבל אני מניחה שאכנס לגל של חפירה חסרת טעם או כיוון או ריכוז או סדר כלשהו O_o
לא משנה לא משנה. העיקר שכותבת פה משהו. הא הא עדיין מרגישה כאילו פרצתי לאיזה פנטגון בגילוי הסיסמא שלי.
אז מה קורה? הייתה ארוחה משפחתית+ כולם למטה המשפחה והאורחים.. נהייתי סוציופאטית והלכתי לחדר, אחרי כל החג הזה, ואחרי שסוג של החלמתי אין לי כח לשבת שם ולהיות מנומסת.. ומה גם?
אהיה כנה והודא שהשלפוכית שתן שלי יותר מפוצצת מגמל :X אבל העצלות גוברת עליי. אז אני תקועה פה לעוד קצת.. מחכה גם לשיחה האמתי.
אה כן. ועייפה ונראה לי שהולכת לדחות עוד פעם את הדייט שלי להערב. וממש אין לי כח שהוא ייסע לפה ונשב באיזה גן.. זה נחמד בקיץ. לא באביב שכל החרקים מחליטים להתעופף.
שינוי נושא- כי אין לי איך לזרום ממה שרשמתי מעל.. עברתי קצת על הבלוג שלי על קטעים.. וזה היה מוטרד עד מבוכה ביני לבין עצמי.. אבל מי אהיה אם לא אתגאה במה שהייתי?
עוד שינוי- קראתי היום איפה שהוא, וכמובן אני לא זוכרת כשאני רוצה, אך היה רשום: דרושים 72 שרירים להזעיף פנים, אך רק 14 ללחייך. זה משהו שצריך לאמץ, לא שאני דכאון מהלך אבל תמיד טוב סוג של מנטרה חיובית במודעות איי סופווז :P.
טוב אני לא מעניינת; בפוסט הזה בכל אופן.. אז הבה אעשה סיכום של דברים שעולים לי לראש מהתקופה האחרונה:
הייתי חולה יותר מידי פעמים וזה מתסכל.
יש לי חברים טובים שאני אוהבת. ואין לי כבר כח להתאמץ בשביל אנשים שהם לא (:
עשיתי חוויתי ועברתי הרבה השנה שלא ממש הסתיימה, אבל בכל זאת.. עד כה. היה לי טוב ולמדתי הרבה מאנשים ומקטעים.
ומכל זה אני יכולה להגיד שאני מאמינה באהבה והבנה (: .
יש לי הרבה יותר להגיד ממה שרשמתי דוגרי, אבל יש דברים שצריכים להישאר אונ מיי מינד (: .
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
