עבר המון זמן מאז שזכרתי ת'מקום הזה.

גורלי הוא כגורל רוב האזרחים במדינה - צה"ל.

לא גאה בזה, די מסתייג מזה ואפילו אם להיות קיצוני אז גם מתבייש בזה.

התרומה שלי קיימת אבל היא לא למדינה, היא לגוף שכפוף לחוקי המדינה שמטרתו היא ביטחון המדינה.

מגיל צעיר מחנכים(יותר נכון עושים שטיפת שכל) על הגיוס לצה"ל.

תמיד אומרים שזה חובה, שאי אפשר להתחמק מזה ובנוסף לכך צריך להתגאות בעובדה הזאת

ואף לעשות שירות משמעותי.

-

לצערי המציאות היא שבגוף כל כך גדול כמו צה"ל יש אחוז גבוה של אנשים שנפלו בין הכיסאות,

אחוז גבוה של טעויות ובעיקר הרבה כסת"חים.

המדינה נראית כמו שהיא נראית ולא סתם, חלק גדול מזה זה הצבא.

-

ונעבור לחלק אחר

החיים שלי הם יפים, בקרוב מתחדשים בטלויזיה חדשה, שיפוצים ואולי אפילו מיוחדת בשביל לעבוד ולסגור ת'חובות.

כמה אני מחכה לאזרחות, ללימודים, לחיים על פי הרצונות שלי ופחות על פי החובות שלי לאנשי החוק המזדיינים האלה.