הבלוג של מחשבים nana10 \\ "יופי טופי אחלה בחלה"

לפני שבוע, בגליון 12.3 של מעריב, הופיעה בשער האחורי מודעה קטנה, שלבטח לא זכתה למספיק חשיפה:

הספר המפורסם ביותר, ככל הנראה, שיצא בהוצאת לדורי, הוא "הסיפור שאינו נגמר". פרט לכך נדפסו בהוצאה לאור זו ספרי היסטוריה, ספרים לגיל הרך ועוד כהנה וכהנה.

ועכשיו המודעה הזו. כמה הרבה נאמר בכל כך מעט מילים! הדמיון אינו יכול שלא לדהור: האם הסתכסך האב עם ביתו ואינו מדבר עימה עוד? האם הספרים שבחרה להוציא לאור אינם עומדים בקנה אחד עם חזונו החינוכי? או שאולי גפנר מתייחס לעסק כאל בנו הנוסף, ומבקש להודיע ללקוחותיו כי אל להם לבוא אליו בטענות? אך לא, במודעה כתוב בפירוש "קשר עסקי". אם כן, הרי שלבטח מאזין גפנר האב ללקוחותיו משכבר הימים, סובל את תלונותיהם בשתיקה, מציע להם אמפתיה רגשית - אך מבקש להודיע לנושיו כי תש כוחו, נכנע הוא לשיניו של הזמן, ועתה אין הוא נושא באחריות למצבה הכספי של ההוצאה לאור.

אוח, הלב נכמר למראה מפעל חיים שלם שהתגמד ונדחק לכדי משפט אחד לקוני.