אחד באפריל השנה היה משעמם.
אנחנו כבר מוכנים לזה. משנכנס אפריל, אנחנו נכנסים לכוננות, ויודעים לא להאמין לשום דבר שנשמע, בפרט לא באינטרנט. שום בדיחה כבר לא תפיל אותנו, ורוב המותחים אפילו לא מנסים להסוות את עצמם. כל בלוג שמכבד את עצמו מפרסם באחד באפריל איזו ידיעה שקרית, והשנה, רובן המכריע של הידיעות האלה אפילו לא היו משעשעות בקושי.
כולם הרי כבר יודעים לחכות לבדיחה השנתית של גוגל. אז אוקיי, CADIE היתה נחמדה כזאת. אבל The Onion יותר מצחיק, כל השנה. אנשים כבר מחכים למוצרי הבדיחה השנתיים ב-ThinkGeek, שממילא יוצרים אותם מתוך כוונה להפוך את חלקם למוצרים אמיתיים. גם וריאציות על "גיטר הירו" הן לא ממש בדיחה מקורית. בתחום הקולנוע, שלושה בלוגים שונים חשבו שזה יהיה נורא מקור ומצחיק להודיע על הליהוקים להמשך של "האביר האפל", חיחי חוחו. אפילו הקונספירציה של המדיה הישראלית לפרסום ה"ממשלה החדשה של ביבי" היתה לא מצחיקה בשיט.
כל עוד היה סיכוי שמישהו יאמין למשהו מכל זה, ואז - בשלב כלשהו - ייתן לעצמו מכה במצח ויגיד "אוי! אחד באפריל!", עוד היה בזה טעם. אבל במצב הנוכחי, אחד באפריל האינטרנטי הפך לטקס שנתי מייגע. כמו תכנית טלויזיה שפעם עקבת בדריכות אחרי כל פרק שלה, שנמשכת חמש עונות יותר מדי. היא חוזרת על עצמה, כולם כבר מבינים את הקטע, זה לא משעשע כמו פעם, ואתה מגלה שכבר לא ממש בוער לך לראות כל פרק. הגיע הזמן לבטל את האחד באפריל. גם ככה יש בחודש הזה יותר מדי ימים.