יש לי וידוי לא פשוט שאני חייב להוציא לאוויר העולם: "אני אוהב את נינט". אז לפני שאתם נחנקים ושואלים איזה אדם שפוי שאינו ילדה בת 12 יודיע קבל עם ועדה על כך שהוא א ו ה ב את נינט, אך יש לי גם סיבות טובות לכך, מדעיות, רציונאליות שלא מתבססות רק על החיוך המקסים שלה .
אני לא אוהב את נינט האדם אלא את נינט הזמרת. כן, היא זמרת למרות שאת רוב זמנה העבירה במשחק נוראי בטלנובלה "השיר שלנו" בגמגום שורות עילגות של "אוי ממי" ואת זמנה הפנוי לפרסומות לחברת פלאפון שיותר קשורות למותג נינט מאשר סלולרי והשאר בלהיות נינט (אל תזלזלו, זו לא עבודה פשוטה). אני אוהב את נינט הזמרת בגלל שהיא רוצה להיות נערת רוק ויש דבר כזה ואין אהוב עלי יותר מרוק. אני נמס כאשר היא מעוותת את קולה בסגנון ג'ף באקלי. לפעמיים נראה לי שהיא חושבת שרוחו של הגאון שמת צעיר מדי שורה עליה. אני אוהב את נינט הזמרת מכיוון שחסרות לנו זמרות כמו פיג'י הארווי שיודעות לבעוט בדיוק באזור שכואב. אני אוהב את השירים החדשים של נינט הזמרת כי הם פרי יצירה עם אחת מהלהקות הטובות בארץ, רוקפור הנפלאה. אני אוהב את השילוב של קולה המתעוות, הגיטרות המנסרות והצ'לו בשיר הנפלא "אם אני אלך".
אני אוהב את המילים הפשוטות, למרות שביקורות ארסיות אמרו שהיא כותבת כמו ילדה מפונקת חסרת מילים. אם הם היו בודקים היו מגלים שגם המילים של פיג'י הארווי אף פעם לא התעלו לרמה של ייטס. הנה תרגום מהיר משירה cat on the wall:
"שמרתי את הקול שלך מהטלפון
ניגנתי את שוב במזכירה האלקטרונית
זה באמת נשמע כאילו אתה עושה חיים
אני יוצאת החוצה לשמש הצהריים"
שהחברים שלי שמעו את זה הם חשבו שאני ציני אבל כאשר הוכחתי להם שיש לי בנגן המוזיקה את כל השירים של נינט כולל את האלבום הראשון שהיה סביר אך עם רגעים טובים הם חשבו שמשהו לא בסדר איתי. נאמרו לי אין ספור מילים שרובם לא נעימים לקוראים אבל אחד שזכור לי הוא "נינט מסריחה מרוקפור וזה החלק היחיד שטוב בה".
ניסיתי להבין את סוג הקסם שלה עלי. האם זה רק בגלל שיש לי חולשה לאנשים שמנסים להיות איכותיים, לצאת מהשבלונה שהתוו להם? אולי זה החיבה לבחורה שיצאה מחור בדרום בדיוק כמוני. בצבא אף אחד לא ידע את ההבדל בין קריית גת לשדרות וחשבו שאנחנו מאותו הכפר. גם כולם האמינו לי שיצאתי איתה אך זרקתי אותה כי הייתה שמנה מדי לטעמי. חבר שלי טען שהיא העופרה החדשה שלנו, המזרחיים. כלומר, זמרת שבאה מאותה שכונה, שרוצה לצאת מהתבנית שההגמוניה התוותה לה. עפרה התגלתה בפסטיבל הזמר המזרחי ונינט בכוכב נולד המגלה זמרים הרחוקים מהמרכז (הראל מויאל, סעדו, מעודה. זהו מפה כבר הפסקתי לעקוב אבל מגלים לי שגם רוני דלומי מעדות המזרח ומחור ליד באר-שבע). אותו חבר טען שנינט היא טרגדיה ושאף אחד לא ייתן לה לצאת מהתבנית שכוכב נולד התוותה לה, כלומר בובה יפה שאמורה לספק בנות 12 צורחות. הוכחה לכך הייתה בפסטיבל ערד האחרון שבו חלק מהקהל עזב ואחרים צעקו לה לרדת מהבמה. נינט נמצאת בין הפטיש לסדן מכיוון שהקהל הישן שלה מרגיש שבגדו לו למרות שנינט לעולם לא הוציאה דיסק פופי מתקתק שקורץ רק לילדות בנות 12 ומצד שני הקהל שאמור לצרוך את שירה, אנשים בוגרים יותר, אוהבי רוק לא מוכנים להאמין שהמאמי הלאומי הגרה בכיכר המדינה מסוגלת לבעוט ולומר משהו שהוא מעבר למכונת היחצ"נות של טמירה ירדני. אז עכשיו אני מנסה לשכנע אנשים לבוא איתי להופעה של נינט טייב. התשובה עוברת מבוז גלוי, לתירוצים שונים כמו "אני בדיוק באותו יום מענה את עצמי במרתון איריווזיון" עד ל"אין מצב שזה נכנס לרזומה שלי". אולי בסוף אני אלך לבד או אולי עם אחיינית בת ה-12 שבטח הולכת להיות מאוכזבת מאוד מהצרחות המרגשות של נינט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: