הבלוג של מחשבים nana10 \\ "יופי טופי אחלה בחלה"

אם יש משהו שהורים מתחילים לומדים מהר, זה לזהות את בוא המטח. נחמד מאד שתינוקות הם יצורים מתחשבים מספיק כדי לחרבן בקול תרועה רמה, אבל יש מטחים מלאי תפוקה, ויש מטחים שהם בעיקר רעש וצלצולים, וכשההורים הנרגשים רצים להחליף לילד חיתול הם מגלים בקושי כתם קקי אחד קטנטן. רמאות!

אי לכך, אני פונה לחברות החיתולים: אנא, הפסיקו לפתח חיתולים עם מרכזי ספיגה שונים, הפסיקו לרדוף אחרי החיתול שיספוג עוד יותר מזה של המתחרים. העם - או במקרה הזה, אני - דורש את הדבר הבא בתחום: חיתולים עם מד-קקי (חרבנומטר © ® ) בילט אין.

הרעיון נורא פשוט: לכל חיתול יוצמד פס נאה למראה ואינטואיטיבי לקריאה (הסקאלה אדום-צהוב-ירוק תעשה את העבודה) שיזהה מתי החיתול מלא - ועד כמה. חיתול יבש ישאיר את החרבנומטר בתחום הירוק, שלולית שתן קטנה או שלולית קקי ייצוגית יעלו את החרבנומטר לתחום הצהוב, ואילו חיתול ספוג נוזלים או מלא בקציפת חרא בצבע כורכום (עם או בלי גושישים, וסליחה על התיאור הגרפי) יצבעו את החרבנומטר בצבעי אדום זועקים עם אופציה לאזעקה קולית. כך, בהצצה פשוטה מתחת לבגד, יוכלו הורים רבים לזהות עוד לפני שהתינוק מפגין חוסר מנוחה, האם יש צורך להחליף חיתול ועד כמה המצב גרוע או דחוף.

נ.ב

לא אתנגד לקבל תמלוגים.