כשמכשיר כלשהו בבית מתקלקל והאחריות שלו כבר לא בתוקף, אני פותח אותו. מה כבר יש להפסיד? אם אצליח במקרה לתקן, מה טוב. אם לא, לפחות אדע איך הוא בנוי מבפנים. לכן, כשמכונת הכביסה הפסיקה, כפי שמכנים זאת בז'רגון המקצועי, "לקחת אבקה", הצטיידתי במברג משושה וניגשתי בלא דיחוי לעבודה.
שתי הערות, אפרופו. קודם כל, העצה הסטנדרטית במקרה כזה היא לסגור את ברז ההזנה ולבדוק את המקום בו הוא מתחבר למכונה. יש שם פילטר קטן שעלול להיסתם ולמנוע כניסה של מים בלחץ מספיק. זו לא היתה הבעיה כאן. דבר שני, למען השם, תיזהרו עם מכונות כביסה! גם כשהן מנותקות מהחשמל, יש בהן קבל גדול שעשוי להיות טעון ולחשמל לכם את הצורה אם תגעו איפה שלא צריך. לא, זה לא קרה לי, תודה ששאלתם.
בקיצור, כמו שאפשר לראות בתמונה, מתחת למכסה העליון התגלתה אבן גדולה. כן, אבן. זו הסיבה לכך שמכונות הכביסה כבדות כל-כך, ומטרתה לצמצם את הרעידות שנוצרות כאשר התוף מסתובב במהירות. ושם, על הבלוק המגושם הזה, נכתבה בגיר הספרה 4.
למה ספרה, ולמה דווקא 4? למראית עין, לפחות, לא מדובר כאן על יחידות משקל (גם לא Stone, כי זו לא מכונה מאנגליה). הסבר אפשרי אחד הוא שמישהו במפעל, שתפקידו לבחון את המכונות בפעם האחרונה לפני שסוגרים ואורזים אותן, "חותם" ככה על כל האבנים במשמרת שלו. אפשרות נוספת היא שהאבן היתה העליונה במארז או בערמה כלשהי, וכיתוב הגיר נועד במקור לזהות את המארז או הערמה. ואולי בכלל זה חלק מ"טבלת ייאוש" של עובד כלשהו, אי-שם בשרשרת הארוכה של הייצור? מה דעתכם?
ולסיום: פירקתי את החלק שבצד השמאלי הקרוב של המכונה, שאחראי על פיזור המים ושטיפת האבקה לתוך התוף. מבחינה מכנית, העסק פשוט עד כדי גיחוך. לא מצאתי שום בעיה מיוחדת, ולכן פשוט השריתי את כל העסק במים חמים עם מלח לימון, כדי לסלק את האבנית הארורה (החלק הזה, להזכירכם, הוא בשלב שלפני הקלגון והפתרונות-נגד-אבנית האחרים). אטימה בסיליקון, אזיקון חדש לחיבור הצינור שבין זה לבין התוף, והמכונה חזרה לקחת אבקה כמו גדולה.
4
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
