לזה אנחנו קוראים שולחן קפה יקר
אנחנו במשפחת מולדבסקי מבינים דבר או שניים בריהוט יוקרתי - אחרי הכל, אי אפשר להוציא את כל כספי הפרוטקשן רק על סמים וזונות.
לכן, כשנתקלנו אתמול באייטם של הדה מרקר על ה-Surface של מיקרוסופט, פרצנו כולנו בפחחחחחח ארוך וקולני: אחד העורכים באתר המרקר נתן לידיעה את הכותרת "שולחן הקפה היקר בעולם: ה-Surface של מיקרוסופט".
עכשיו, אין ספק שמדובר בשולחן קפה - גם אנחנו השתמשנו במונח הזה, ואנחנו לעולם לא טועים. ואין ספק שהוא פאקינג יקר - ב-10,000 דולר אפשר לקנות, נגיד, שולחן קפה ממש סבבה באיקאה ושלושה לפטופים פגזיים להניח עליו. אבל הוא דפנטלי לא *הכי* יקר בעולם.
אני לא יודע אם זה שולחן הקפה היקר בעולם, אבל הוא עולה פי 5 מהסרפייס (ששוב, כבודו במקומו מונח), ולא היה לי כוח לתחקיר מעמיק יותר מלחפש most expansive coffee table בגוגל. בכל מקרה, הדבר הירקרק הזה של המעצב דייויד לויד תומפסון, שנראה כאילו שלו אותו מאיזו ספינה טרופה, משאיר את הסרפייס באבק מבחינת המחיר ואפילו אין בו מחשב. ואם כבר נכנסתם לדף, תגללו קצת למטה ותעיפו מבט על האסלה משובצת הקריסטלים ב-75 אלף דולר, או את אולם הקולנוע הפרטי ב-800 אלף דולר - לזה אנחנו קוראים קלאסה!
כדי להדגיש שוב שהסרפייס הוא *לא* שולחן הקפה היקר בעולם, נזכיר שלמר תומפסון הנ"ל, יש כמה שולחנות קצת יותר זולים, כמו הדבר המכוער הזה ב-35 אלף דולר בלבד - וגם הם יקרים יותר מהסרפייס.