כמה זמן אני מחכה שיבואו ימים טובים..

בוא נתחיל מהשאלה החשובה- עד מתי?? עד יום חמישי הקרוב. וזהו אני גוזרת את החוגר הנכבד,

ולא חותמת קבע כמו שחשבתי, ומשתחררת לחיים האזרחיים.. ומתחילה לשלם ביטוח לאומי.

וזהו, ועכשיו לעד מתי השני. עד מתי ללהכיר גברים לא גברים? פחדנים? ביישנים?

ולא, אני לא אומרת שלהיות פחדן, או ביישן זה רע.ההפך. אבל יש גבול.

מוזר שרק כשאני עצבנית, או מבואסת, או ממורמרת בא לי לכתוב-

לכתוב על הגבר היחיד שבמשך 10 חודשים רודף אחרי, ולא עוזב אותי. ואני לא מסוגלת או רוצה להיות איתו. כי הסטיגמה עליו כל כך רעה. אבל מצד שני אני בחיים לא ייחסתי חשיבות לסטיגמות. אבל הסטיגמות האלה הן על בנות שנפגעו ממנו. ולי זה לא מתאים להיפגע.

ונקנח בבחור הפחדן שאני כל כך רוצה- וחוץ מלהגיד לו קח אותי, כאן ועכשיו אמרתי לו הכל. והוא עדיין לא הבין. פחדן.

כבר לא צריכה אותו.

הכי טוב וקרוב זה עם אישה בכלל.

וזהו, ממשיכה לצאת מהארון, ולנסות לשמור על השפיות תוך כדי....