עכשיו שאני כותבת לך אהובי, אתה עוד לא קיים.

ז'תומרת אתה קיים אבל אנחנו עוד לא מכירים,

אולי מכירים,

אבל אתה עוד לא אהובי. ואני לא אהובתך.

ספק אם מכירים, ספק אם שכבנו כבר.

בא לי כבר להכיר אותך.

בא לי כבר להתרגש מווצאפים ממך לפני השינה,

מהשם שלך על המסך,

מלילות ובקרים איתך,

מהמגע שלך.

אבל יותר בא לי כבר את השיגרה איתך.

התאהבויות מהירות ועוצמתיות חוויתי, וחוויתי חזק,

במלוא הפאר וההדר. 

לפעמים אני חושבת שאני מאוהבת בלהתאהב,

אבל תוך כדי שאני כותבת לך אני מבינה שלא לכל ההתאהבות הזאתי אני מחכה

אלא לשיגרה איתך. 

עכשיו אני מוכנה לשיגרה.

בגלל זה האחרון היה בעוצמות שצבעו לי את הלב, ניפחו אותו

עוצמות שהגדילו לי את הלב עד כדי שפחדתי שהוא יתפוץ מהגוף.

כדי להכין את העקרב שבי להיכרות ולשיגרה איתך. 

לנסות, להתפוצץ, לגעוש, להשתגע, לאהוב, לכעוס, לכאוב, לבדידות, לאכזבה ולריקנות

להרגיע אותי. 

להוציא את כל הזבל האורגני מהשדה.

ועכשיו זמן לבד- זמן חרישת השדה, לנקות עוד קצת ליכלוכים שפיספסת. שפיספסתי.

ולהכין את הקרקע. לאמת. אלייך, ולעצמי.

בא לי כבר להכיר אותך.

לא סתם לפגש אותך,

אלא להכיר אותך באמת.

להכיר את הדרכי פעולה שלך, את המימיקות שלך,

את החיוכים שלך, את המחשבות שלך, את הראש ואת הלב שלך.

ושאתה תכיר אותי.

בא לי כבר לעשות איתך בית. 

לא למהר ולא לדלג על שלבי התאהבות ופרפרים,

כי זה חשוב לבסיס. אבל אני מוכנה כבר להתקדם הלאה מהשלב הזה.

בא לי כבר לבנות איתך הרמוניה.

בא לי לעבור את הריב הראשון,

בא לי לעבור את שלב התהיות- בכלל איתך אני מאמינה שלא יהיה שלב כזה.

בא לי כבר להגיע לשלב ביטחון הזה. בי. בך. בנו.

בא לי שיהיו לך פנים.

(ואני כועסת על עצמי שכשעצמתי עכשיו עיניים וניסיתי לדמיין איך תראה, 2 עלה לי עם תווים כל כך ברורים וקצת מהעיניים של 1. 

כועסת שבאופן אינטואטיבי לא נרתעתי, להפך רציתי לגעת בפנים שלך כמו באותם רגעים שהיינו במיטה ולא יכלתי לעזוב,

ועברתי עלייך כדי לזכור את כולך. למדתי אותך, ועכשיו אני לא יכולה לשכוח. ואני כועסת על עצמי איך אני לא נותנת לעצמי לשכוח ולנקות אותך במיוחד כי אני כל כך כועסת עלייך. כי אתה כל כך רע אליי. כי אתה כל כך הצלחת לנקות אותי. גם אני עולה לך בזיכרון לפעמים? בזיכרונות טובים).

לפעמים אני קצת מפחדת להכיר אותך עדיין, כי אני לא רוצה לשכוח את הקודם כל כך מהר.

אבל אין לי אמצע ואני נתקעת בעצבות וגעגוע (געגוע למה? לא היית טוב אליי).

*לי ולה/נצ'י נצ'