השמיים מהבהבים מברקים, זה נראה כאילו הפלורוסנט של אלוהים התקלקל

הגיע הזמן להחליף פלורוסנט , ואם אתה יכול לעשות את זה בשקט, בלי הרבה טררם , רעש וצלצולים,אני אודה לך מאוד – כי הרעמים יצאו לך דיי מבהילים השנה.

אשקלון הייתה היום עיר ללא הפסקה –  ירדו בה גשמים ללא הפוגה וזה היה יכול להיות נפלא אם תעלות הניקוז היו עומדות בקצב זרימת המים ואם הכבישים לא היו הופכים לאגם הברברים (לא טעות בכתיבה – שלולית בכביש, רכב תקוע הופכת כמה נהגים למפלצות עם צופר)

הופתעתי משלולית כזו על הכביש , כשראיתי את השלולית כבר הייתי בתוכה  וזה הרגיש כמו קריעת ים סוף.

לא נסעתי מהר ובכל זאת יצרתי שני עמודי מים משני צידי הרכב , קצת מפחיד כי הרכב איבד טיפונת שליטה אבל המראה מלבב.

הכי נהניתי היום זה להירטב!!

המטרה הראשונית שלי הייתה להגיע יבשה לרכב , אבל כל הסיכויים היו נגדי:

יש לי מטריה , אבל כמו תמיד היא לא איתי כשאני צריכה אותה .

הענן רדף אחריי והחליט להטיל את מימיו דווקא על הראש שלי.

אני צולעת וריצה מהירה לא באה בחשבון ( אהה גם בימים שאני לא צולעת)

קיבלתי את חוטי הגשם באהבה ,

תענוג היה להרגיש את נקישות הטיפות על הראש , כאילו רוצות לחלחל פנימה, אם הייתי מטיילת עוד קצת בגשם הייתי יוצרת לי נטיף במוח.

מערת נטיפים באונה הימנית ..ממממ, זה יכול להיות מעניין.

את המשקפיים הורדתי, במילא לא רואים איתם כלום , במילא הכל מטושטש

הכול היה מטושטש חוץ מהפנים המחייכות שהופיעו משום מקום

איש מבוגר עם חיוך ומבט מתמוגג – העיניים שלו סיפרו שהוא פשוט נהנה לראות אותי רטובה  

החזרתי חיוך  ובראש עלתה ל מחשבה – שלא משנה איפה אני רטובה, זה עושה לאנשים טוב!