כשאני מסתכלת על המחברות של הבן הגדול עוברים בי שלל תחושות – מזעזוע עמוק עד צחוק גדול.

המחברת מרופטת בשוליים , נראה כאילו חלק מהדפים נאחזים אנושות בסליל המחברת

עולה בי מחשבה מעודדת שאולי הבפנים של המחברת יפצה על המראה המרושל ואולי אתקל במחברת מסודרת , בכתב ברור ונקי, כותרת צבועה באדום , שורות מודגשות בטוש זוהר.. נצנצים..מדבקות

הדף הראשון במחברת מחזיר אותי למציאות העגומה, פה ושם אני נתקלת בכמה שורות כתובות

בשאר המחברת יש קודים למשחקי מחשב , ומלא ציורים

ציורים מלאי הומור כמו התמונה הזו :

או השדון קטוע שורשים ( לי זה נראה כמו שורשים, אבל הבן אמר שאלה הם כבלי חשמל חתוכים)

גם התמונה של החתיכה המהממת עם החוטיני בראש הבלוג- היא שלו.

וזו תמונה מהיום:

הדמות הפצפונת בצד שמאל , זה אהוד בלי הברק