כשקראתי שנשות קניה   סוגרות את רגליהן ופותחות בשביתת מין , גיחכתי לעצמי : נו באמת.. אני בשביתת מין שבועיים , מישהו שם לב בכלל? זה עזר למיתון?, ולמה ביבי לא מתקשר אליי ומתחנן להגיע למשא ומתן ?

הכתבה הרגיזה אותי, זה נראה לי מאוד מטומטם ומאוד מעליב למחות על נושאים מדיניים בשביתת מין .

אבל מצד שני....וואו,כמה שהן אמיצות למחות בצורה כזו

זה גרם לי לחשוב(תודה לכם נשות קניה על שרעננתם לי את התאים !!) מתי בפעם האחרונה יצאתי במחאה על משהו.

אני מלאת תלונות כרימון – אבל מתיי עשיתי משהו חוץ מלהתלונן?..

אם היו מבקשים ממני להצטרף למחאה כזו-היה בי את האומץ ,התעוזה והאנרגיות להזיז את ישבני למען מטרה,כל מטרה?

נשות קניה- אני משלבת רגליים ומצדיעה לכן