יש לי ראש קטן!

באמת

נראה לי שכל הקילוגרמים  העודפים יורדים לי רק מהראש , ובסוף אני אשאר עם ראש קטן ותחת גדול .

ובגלל שהצרתי היקפים בגולגולת, המשקפיים מחליקות לי מהפרצוף ולא פעם הן פשוט נושרות  לשולחן בקול חבטה לא רכה.

רק חבריי המשקפופרים ( שזה בערך כולכם) יכולים להבין את התסכול כשהמשקפיים לא "יושבות" טוב על האף.

אגב, באף ירדתי אולי רק גרם אחד – אז תדמיינו לכם אותי עם ראש קטן ואף גדול , מחזה מרנין!

אפרופו חזה- טוב, נשאיר את זה לפעם הבאה, כי לא מתחשק לי לדבר על הנשירה שיש לי  שם.

באחד הימים ראתה אותי חברה מקללת חרישית  את המשקפיים שבאותו רגע נזלו לי לתוך כיור מלא כלים  ( קללות עסיסיות כמו: הלוואי שלא תראו את יום המחר! או: נראה אתכם גיבורים על זכוכית מגדלת! ) והיא הציעה לי להחליף את המשקפיים בעדשות מגע.

תשמעו- עם מגע אין לי בעיה, אני נורא אוהבת מגע אבל לא של עדשות

נראה לי נורא מוזר ופולשני לדחוף את חתיכת הפלסטיק השקופה הזו לתוך העין .

לדחוף אצבע לעין ועוד מבחירה?!- אנשים מוזרים..

אין לי מושג איך מצאתי את עצמי יום למחרת אצל האופטיקאית לבדיקת ראיה והתאמת עדשות ובמקביל היא סידרה לי את המשקפיים שיתאימו לי פיקס לראש הפצפון שלי.

"העיניים שלך לא מוצאות חן בעיניי " העליבה אותי האופטיקאית שלי.

למה להעליב...אז מה אם יש לי עיניים חומות ולא ממש מיוחדות  ,הייתי רוצה עיניים ירוקות , או אפורות עם נצנצים אלוהיים , הייתי מתפשרת גם על עיניים בגוון כחול מדוזה.

אבל יש לי רק חומות פשוטות , שבעצם לדעתי הן דיי יפות ואם לא הייתי צנועה הייתי אומרת –מהממות! ( אההה, נכון –אני לא צנועה)

" לא מוצא חן בעיניי...." האופטיקאית ממשיכה  לבדוק אותי ולמלמל לי לתוך העין.

נראה שהיא מנהלת את הדו שיח עם העין שלי , אומנם שמעתי שיש עיניים מדברות  ועיניים צוחקות ואומרים שיש גם  עיניים אוכלות אבל  העיניים שלי דיי טמבליות ולא מפותחות   או אולי הן עיניים מנומסות ובגלל זה הן לא ענו לה משהו בסגנון : " אם עוד פעם תהפכי לי את העין  אני צורחת !!!"

היא ביקשה שאבדק אצל רופא עיניים , כי יש לי יותר מידיי נימי דם מפוצצים בעין .

הסברתי לה שאין לה מה לדאוג, התבכיינתי לפני כמה שעות והאדמומיות הזו תעבור.

היא התעקשה שרופא העיניים יאשר לי עדשות.

יאוו איזו נודניקית... הורידה לי את החשק לעדשות, אני אשאר משקפופרית , ובעצם אף פעם לא הפריעו לי המשקפיים.

אין לי מושג איך ביום המחרת הייתי כבר אצל רופאת העיניים שנתנה לי את האישור המיוחל .

באתי לאופטיקאית עם הפתק מהרופאה.

אונה לך, עכשיו תעשי לי עדשות  בכדי שאוכל לדחוף אותן לעיין .

יומיים אחרי קיבלתי את העדשות עם הסבר מפורט ומפחיד מצד האופטיקאית שם חלילה אירדם איתם תיפגע לי הראיה ותיפול לי העין ( מגזימנית שכמוני)

הפוסט הזה נכתב עם עדשות המגע החדשות שלי

תשמעו  - אין, אין כמו משקפיים!!

אני כל כך אוהבת הכובד הכליל של המשקפיים באמצע האף

אני אוהבת את הזכוכיות שמפרידות אותי מהעולם

עם העדשות אני מרגישה כמו ערומה.

לא נעים לי הערום הזה

כולם מחמיאים לראש הקטן שלי נטול המשקפיים .

אבל אני מרגישה בסיפור בגדי המלך החדשים

מרגישה ערומה