לאה גולדברג מזכירה לי תמיד את דירה להשכיר או את איה פלוטו והכי את כובע הקסמים -כילדה דיקלמתי את כובע הקסמים בעל פה.
אני כמעט ולא מכירה אותה כסופרת או כמשוררת .
היום טליק שם בפוסט שלו את השיר " את תלכי בשדה" והייתי חייבת להעתיק את המילים כי כל כך רציתי שגם לי יהיה שיר כזה יפה בפוסט
את את תלכי בשדה
"האומנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד
ותלכי בשדה ותלכי בו כהלך התם
ומחשוף,ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספסת
או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם
או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת
על כתפייך חזך צווארך וראשך רענן
ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט
כאור בשולי הענן
ונשמת,ונשמת את ריחו של התלם,נשום ורגוע
וראית את השמש בראי השלולית הזהוב
ופשוטים ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב מותר ומותר לאהוב.
את תלכי בשדה לבדך לא נצרבת בלהט
השריפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם
וביושר לבב תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים,כאחד האדם"..
השיר מוכר לי אבל אף פעם לא שמתי לב כמה השיר הזה יפה .
אני ולאה הולכות לעשות הרכות יותר עמוקה ויש לי תחושה שתהיה כימיה טובה בינננו , כי כבר בהכרות הקצרה שלי עימה נתקלתי בעוד שיר מדהים שהצליח לרגש אותי:
אִם תִּתֵּן לִי חֶלְקִי בְּאֵימַת מַחֲשַׁכֶּיךָ
אוּלַי יֵאוֹר לִי מְעָט
. אִם תִּפְרֹק עַל כְּתֵפַי אֶת כֹּבֶד עֻלְּךָ מֵעָלֶיךָ
אוּלַי יֵקַל לִי מְעָט.
אִם תָּבִיא אֱלֵי כְּפוֹר עַזְבוּתִי אֶת צִנַּת בְּדִידוּתֶךָ
אוּלַי יֵחַם לִי מְעָט.
כְּמוֹ עֵץ בִּשְׁלָגָיו,
הַנּוֹצֵר אֶת אֲבִיב נִצָּנָיו בַּקָּרָה
, אֶעֱמֹד בְּפִתְחֵי יְגוֹנֶיךָ
. וְהָיָה מַכְאוֹבְךָ לִי תְּשׁוּרָה
. בְּיָדַיִם טוֹבוֹת אֶשָּׂאֶנּוּ
. לֹא אֶפֹּל,
לֹא אֶכְרַע
- אַל תִּירָא.
אני עדיין המומה שדווקא מכל השירים נתקלתי דווקא בשיר הזה ועוד יותר מרגש שיש לי חבר כזה שאוכל לפרוק כל עול אפילו אם זה עוללון פיצפון ולא משמעותי .
אני רק צריכה לדעת
איך לא
לפחד