הייתי קוראת לה רותם – זה משחשבתי אתמול כשנסעתי לצידי שיחי רותם יפיפיים וריחניים.

אחרי חמש דקות של נסיעה עברתי ליד שדה אדום של פרחי פרג , כל כך אדום שהייתי בטוחה שאלוהים לא התכוון שזה יצא ככה – בטוח  נשפך לו הצבע האדום ובפוקס יצאה לו יצירה מדהימה.

כל כך מדהימה שחשבתי לעצמי שלו הייתה לי בת – הייתי קוראת לה פרגית!

מזל שהגעתי למקום העבודה כי בהמשך הדרך כבר שניתי את דעתי וחשבתי לקרוא לבת שלא תהיה לי – חרצית.