המילה מינוס תמיד מעלה לי באוב-ר את משה מהבנק ותאמינו לי שלעלות את משה באוב זה יותר מפחיד מכל סיאנס או רוח רפאים .

כי אחרי הסיאנס – הרוח מתפוגגת

משה והאובר-לא נעלמים לעולם שכולו טוב.

פתאום אני חושבת לעצמי.. מעניין אם יש בבנק גם מישהו מיוחד שאחראי רק על הפלוס, מעניין איך קוראים לו ומעניין אם אי פעם אני אזכה לדבר איתו.

נעזוב את משה ונעבור למינוס שעושה לי טוב ותתפלאו שיש דבר כזה.

היום אני חוגגת מינוס ארבעים ולכבוד המאורע הזה קיבלתי כרטיס כניסה לעולם הרזות.

ועכשיו אצלי מדיום זה לא רק איך שאני אוהבת את הסטייק אלא גם תחתון ( אחח זה קצת לוחץ , אבל זה כייף לדעת שאני יכולה להיכנס אליו וזו פעם אחרונה שאני שמה את תחתון המדיום הזה.. אין אין כמו תחתוני הסבתא שהיו לי פעם!) .

במינוס ארבעים אני נפרדת בתודה , בשלום ולא להתראות מכל הכרטיסים של חניות למידות גדולות .

במינוס ארבעים אני מגלה שיש לי עצמות באגן, שיש לי צלעות –והרבה! , שיש לי עצמות לחיים- ידעתם שיש גם עצמות בלחיים?!- מדהים.. פשוט מדהים

ובטח עוד מעט אני אגלה את עצם המח , אני מקווה שבמח אין לי עצם כי לא כל כך מתחשק לי עצם במח, אני לא רוצה ראש קשה  וחוץ מזה ראש קשה אני מעדיפה שיישאר אצל היקר.

אז זהו – אני כבר לא שמנה

וגם לא מעשנת

אז מה עכשיו?, ממה אני אגמל? במה אני אעסיק את הראש הקשה שלי?