אני זוכרת כאילו זה היה אתמול כשהבן נהג במימבה  הראשונה שלו , הוא לא היה נהג ממש זהיר , כל הזמן היה נתקע בקיר ולפעמים היה לו צורך לעלות עם הבימבה על הרגל שלי , דבר שהיה מכאיב וגורם לי לדלג על רגל אחת.

משום מה זה היה מצחיק אותו.

בגיל חמש החלטנו להפתיע את הבן ברכב חדש ויוקרתי – קוואסקי נינג'ה מפואר המגיע למהירות אדירה של 3 קמ"ש.

וכהורים אחראים , ציידנו אותו בקסדה  ורצנו אחריו ברחבי השכונה

השנים חלפו להם במהירות מדהימה והבן הגיע לגיל שאפשר להתחיל ללמוד גם שיעורי נהיגה.

לפני כשבועיים הבן קיבל רישיון

בטס הראשון הוא נכשל , אבל לא באשמתו!- הטסטר אשם! זה טסטר ששונא ילדים בני שבע עשרה עם שיער קצוץ שגרים באשקלון , שבגלל הילד הזה הוא היא צריך לקום בשמונה בבוקר.

בטח שהבן שלי לא אשם !זה בגלל הנהגים הלא מנומסים שנכנסו לפניו בכיכר והוא רק  רצה להשתלב .. מה, מה בסך הכל הבן שלי רצה?!

כשנודע שהוא לא עבר את הטסט , הייתי בטוחה שאטוטו יכריזו  בחדשות על אבל לאומי.

הגיעו לנחם אותו בפייסבוק , חברים התקשרו והגיעו , טפחו על השכם ונשאו איתו תפילה שבעזרת השם הוא יעבור בטסט הבא  ורק היה חסר שיבקשו ממני להסיע אותם לנתיבות , לבקש עזרה גם מהבבא סאלי.

ואחיו הקטן חיבק אותו , הכין לו נס קפה בדיוק איך שהאח שלו אוהב ואמר לו בעידוד:  "לא נורא אח שלי, אמא עברה רק בטסט הרביעי!"

והאח הקטן לא הבין למה אחיו צורח עליו לצאת לו מהחדר!

ואני והיקר שתקנו רוב הזמן , מילים מעודדות לא כל כך חלחלו באותו הזמן וגם לא קל ודיי עצוב  לראות את הבן נכשל ושאין לנו הרבה מה לעשות

באותם רגעים אני קולטת שהבן שלי כבר ממש גדול , הכישלון הוא שלו כמו שההצלחות הן שלו.

כשהיו קטנים היה לנו מונופול על ההצלחה והכישלון שלהם ופתאום כבר אין לנו את זה.. תחושה מוזרה.

אחרי שבועיים הבן עבר טסט ,שמחת בית השואבה הייתה לי בבית ומי שלא ראה שמחה כזו מימיו חבל שלא ביקר אצלי!

בפייסבוק בירכו ברכות מחממות לב כמו: חחחחחח ועוד חחחחח (לא הבנתי את הצחוק) אחי אתה תותח, אוי אוי עכשיו אתה צריך לסבול  שלושה חודשים עם מלווה...

חברים הגיעו וברכו במזל טוב ובעזרת השם ומזל שלא ביקשו שהבן יסיע אותם לנתיבות להגיד תודה גם לשכן שלנו,לבבא סאלי.

ואחיו הקטן הכין לו נס ואמר: "רואה..אתה לא גרוע כמו אמא!"

והוא לא הבין למה אחיו עוד פעם מוציא אותו מהחדר!

יום למחרת , הבאנו את הרישיון והוספנו אותו לביטוח.

 4,500 ₪ לביטוח ....הייתי המומה , נאלמתי כששמעתי את המחיר , לא חשבתי שזה כזה יקר, ובכלל להוציא רישיון זה עסק יקר , אז בשביל שלא תהיו מופתעים כמוני קבלו עליות :

90 ₪ שיעור , תכפילו את זה בעשרים ושמונה שיעורי חובה ,פלוס עוד כמה שיעורי חיזוק ,פלוס שיעור עם מורה חיצוני,פלוס אגרת טסט בעלות 130 ₪, פלוס 400 ₪ לטסט עצמו

ואם נכשלים – אז זה פלוס עוד כמה שיעורים בודדים,פלוס אגרה,פלוס טסט.

כל כך הרבה פלוסים – רק משה מהבנק  לא מבין את הפלוסים הללו, הוא כזה גרוע בחשבון... מאיפה הוא למד שפלוס ועוד פלוס שווה מינוס?!