לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


Avatarכינוי: 

בת: 55




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2011    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2011

פעם אפליקציה הייתה רק פיסת בד מעוטרת


זו  לא הייתה אהבה ממבט ראשון

לא היו ריגושים, לא היו  פרפורים

כשפגשתי אותו –התאכזבתי

יותר מידי יפיוף , שדוף ושחור

לא שיש לי חלילה משהו נגד שחורים

אבל לא בא לי לקום כל בוקר עם השחור הזה.

 

החברים והמשפחה עודדו שאתן לו הזדמנות נוספת

נו טוב .. אני אנסה

 

מי אני? 

 

 

                                                (האייפון החדש שלי )

 

 

 

 

אני נורא אוהבת את הטכנולוגיה ואת כל המכשירים שעושים את החיים בהרבה יותר קלים

ומעניינים .

אני זוכרת את הטלוויזיה הצבעונית הראשונה שלנו,  את ההתרגשות שהדמויות האפרוריות לבשו פתאום צבע – חגיגה לעין!

שמחתי שללורה אינגלס מבית קטן בערבה יש שמלה צבעונית ופרחונית  ואני בטוחה שעכשיו יותר נעים לה לשהות בתוך המסך שלי .

פעם אחי הגדול אמר לי שכל הדמויות גרות בתוך הטלוויזיה ואם האנטנה קצת מעוותת את התמונה אני חייבת לרוץ החוצה ולסובב את האנטנה , כי אני יכולה להזיק לאנשים הקטנים שיש לי בתוך המסך אם אשאיר אותם עקומים.

אז תקופה ארוכה רצתי  בחרדה לאנטנה בכל פעם שהתמונה רעדה.

בפעם הראשונה שראיתי טלוויזיה שטוחה , חשבתי לי שבטוח אי שם יש איזו ילדה מאוד מודאגת שעכשיו אין כמעט מקום לדמויות שמאחורי המסך, בטח נורא צפוף להם שם ובגלל זה התוכניות עכשיו יותר שטחיות.

בנוסף לטלוויזיה הצבעונית היה לנו גם את הפטיפון – זוכרים? (רק אם אתם בני 40 פלוס) .

אהבתי את הפטיפון ואת כל הטקסיות הנלווית אליה , פעם ידענו להקשיב לשיר ולא לשמוע אותו רק כרקע בזמן נסיעה או כמו עכשיו בזמן שאני מקלידה .

אני זוכרת שהתקליטים לא היו זולים , או שהדמי כיס שלי היו קטנים ולבחור תקליט  הייתה משימה לא פשוטה ומענגת.

במשביר הייתה מחלקה של תקליטים , שעות הייתי יכולה לדפדף בתמונות של התקליטים ולא הפריע לי שהמוכרת שאלה אותי כבר בפעם השלישית בקול חסר סבלנות אם אפשר לעזור לי.

כבר מזמן אין את מחלקת התקליטים ובמקומה הרחיבו את מחלקת הלבנים .

מדהים .. הפטיפון כמעט ונעלם מהעולם אבל התחתונים לא!

הרבה דברים שהשתמשנו בהם כבר שייכים לדפי ההיסטוריה ,ואם אני לא רוצה להיות עתיקה אני חייבת להתעדכן וללמוד להפעיל את המכשיר הבא.

אבל לפעמים אני מתגעגעת למכשירים הפשוטים  והברורים של שני כפתורים, שאון זה להדליק ואוף זה לכבות , ואם טלוויזיה עושה קצת בעיות  אפשר לתת לה פליק ואז היא מסתדרת ואתה מרגיש מאושר כי הצלחת לתקן לבד תקלה!

 

מאמינה שתוך כמה ימים אתרגל למכשיר החדש , אני מקווה שזה יקרה מהר כי כבר ממש לא נעים לי.... לא יודעת למה , אבל אני תמיד לוחצת על איזה כפתור ( ואין בכלל כפתורים!)שמגיע בטעות לאותו מספר טלפון , אני מתחילה להרגיש מטרידנית.

אבל לעומת זאת , למדתי להיכנס לישרא דרך האייפון , אבל אין לי מושג איך אפשר לכתוב תגובה דרך האייפון- יש למישהו פה מושג?.

 

אני אקדים ואברך אתכם בחג טעים ושמח! , עוד כמה שעות  אנחנו נוסעים לאילת

אני כבר מרגישה בנחיריים את ניחוח החופש!!

אז חג שמח לכם

אני הולכת לארוז את הביקיני ואת החוטיני.

נו טוב טוב.. את הבגד ים השלם ואת תחתוני הסבתא שלי

 

הברקה! -  מצאתי את המקבילה למילה המעצבנת "חופרת" - פעם קראנו לחופרת : "מדברת כמו תקליט שבור "

זה יותר יפה מחופרת.

 

נכתב על ידי , 5/6/2011 06:45  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרמה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רמה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)