קמתי הבוקר עם רון בלב ותה ירוק ביד ועם תחושה שהרווחתי שנה.

אין לי מושג למה בשנה שעברה החלטתי שאני כבר בת 43 ורק עכשיו אני חוגגת 43 – אז זה אומר שהרווחתי שנה, לא?

או שזה אומר שהפכתי להיות סנילית?

כך או כך חלפה לה שנה , ואם הייתם מבקשים ממני לסכם אותה בשתי מילים , הייתי כותבת : " לא משהו" ואם הייתם מתעקשים שאני אפרט בשלוש מילים לפחות , אז הייתי כותבת : " ממש לא משהו!".

אני חושבת שאת גיל 42 אציין כשנת הדוב שלי, נראה לי שככה באמצע החיים הייתי צריכה לחטוף איזו שנת תנומה  קלילה, שזה אומר – להפסיק להתעמל או ללכת או לבצע כל פעילות  מעוררת אדרנלין או מכווצת שרירים שלא נדע , הפסקתי לכתוב כמעט לחלוטין , מה שגרם לי דיי עצבות , כי הייתי בטוחה  שאת המילים אי אפשר להשכיב לישון , אז מסתבר שאפשר גם אפשר.

שנה רגועה

אולי רגועה מידיי  

ובייננו- דיי משעממת

וזה בסדר גמור , אולי זו הייתה שנה שבה הייתי צריכה לאגור כוחות לארבעים ושלוש השנים הבאות ואולי נהייתי סתם בטטה עצלנית.

היום אני מותחת חזק ידיים לשמיים , מפהקת פיהוק גדול ומעורר  ומקבלת בעיניים פקוחות וערניות  את שנת ה- 43 שלי.

אז קדימה חברים

בואו לפזר לי שושנים

היום אני בת 43 שנים!