כשאני רואה חייל או חיילת עם כומתה כתומה על הכתף, הלב מתמלא לי באהבה לאותו חייל.

לעומרי יש כומתה כתומה ואני יודעת שהוא אוהב ומכבד את הכומתה .

הכומתה היא סמל וגאווה ושייכות ועוד המון דברים טובים.

הכומתה היא כמו דגל לחייל

ואולי בגלל זה כל כך נעלבתי שבתכנית האח הגדול החליטו במשימה השבועית לחבוש ל"חיילים" של השלטון העריץ כומתות כתומות.

כל כך נעלבתי בשביל הבן שלי.

ובשביל פיקוד העורף.

אולי חלקכם חושבים שאולי הגזמתי ושזו רק תוכנית שעשוע ואין שום כוונה נסתרת להעליב .

אני לא חושבת כך !

תסתכלו עליו טוב טוב - נכון שאי אפשר שלא לכבד את הכומתה ולאהוב את החובש אותה?

היום אביב שלי , הבן הקטן שלי קיבל צו גיוס . 

אני מתרגשת וגאה בו. 

אין לא עוד מושג איזו כומתה תהיה לו , אבל אני יודעת שאני אוהב כל חייל שיחבוש כומתה באותו צבע שלו

ואני אכאב אם יעליבו לו את הכומתה .

הבן הקטן מודד את המדים של אחיו - רק ילד וכבר נראה חייל.

הכומתה הכתומה הולמת גם אותו!