לפני שנה נהרג סרן עמרי שחר בתאונת דרכים .

והוא רק בן 25 .

בשעות הראשונות כשהודיעו למשפחה את הבשורה האיומה , ביקשה האם לשאוב מזרע בנה .

הבן מת אבל הזרע שבתוכו ממשיך להחזיק ולשרוד עוד עשר שעות , זה מדהים ,לא?

זה כאילו היקום נותן עוד הזדמנות לחיים.

הרצון של ההורים להביא ילד מזרעו של בנם המת מעוררת שאלות של האם זה נכון או לא נכון לעשות את המעשה .

כשאתם חושבים על זה , תחשבו על עמרי שחר כעל עץ גדול בעל שורשים יציבים ועמוקים ,ירוק יפה ובריא המניב פירות מתוקים לרוב , אשר ברגע איום אחד נגדע מהשורש.

מכל העץ המפואר הזה , נשאר רק זרע.

זרע קטן - תקווה לעץ חדש .

העץ החדש הזה הוא לא "מיני עמרי" , כי כמו שאמא שלו אומרת : עמרי יש רק אחד" .

העץ החדש הוא התחלה חדשה , חיים חדשים , עץ בפני עצמו.

אז למה לא מאפשרים את הנבטת הזרע הזה?

יש כאלו שאולי יחשבו שהזרע הזה שמור לנו, לחיים.

לאדם מת אין זכות להמשכיות?

הטכנולוגיה והקדימה הזו נותנת להורים האלה זרעי תקווה שאולי יום אחד והלוואי שבקרוב הם יחזיקו את נכדם או את נכדתם.

שעמרי השאיר בלכתו יותר מזיכרונות, הוא השאיר חיים.

פתאום המשפט במותו ציווה לנו את החיים – תופס משמעות חזקה יותר.

 
עמרי שחר ז"ל.

http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FKMJIM&c41t4nzVQ=EE      - אמא של עמרי שחר  ברדיו ללא הפסקה עם גבי גזית.