את השיר הזה שמעתי בדרך לעבודה אחרי יום גדוש שיגורים ,אזעקות ושינה קטועה .
אני ולאה שרנו את השיר בנסיעה לצלילי הדי הפיצוצים מעזה השכנה , היא המשיכה את שיר , אבל אני התעקשתי לשיר את הפזמון שוב ושוב .."לא רוצה מלחמות! ,לא רוצה מלחמות"!..
המבצע רק התחיל והכינו את העורף שזה הולך להיות ארוך , אבל אני כבר כל כך עייפה ורק המחשבה על עוד יום מטורף כמו אתמול עושה לי חשק לארוז מזוודה קטנה ולשים בתוכה את ערכת החופש שלי שכוללת פיג'מה עם נקודות ירוקות ,למראית עין זו פיג'מה רגילה לגמרי , אבל בשבילי כל נקודה ירוקה בפג'מה מסמלת משהו.
למשל הנקודה הירוקה לילד הפופיק אומרת שמעכשיו ועד שהפג'מה הזו יורדת ממני, אני לא נוגעת, משפשפת שום כלי עשוי מזכוכית, פלסטיק או ברזל!
ואת הנקודה הירוקה ליד הישבן אני ממש אוהבת , כי היא בשבילי כמו פיסת דשא קטנה ורכה , לא כמו כל הדשא הסינטטי שיש לשכנים ממול .אני רוצה רק פיסת דשא קטנה , סלקל להתנדנד ואיזה אומפופו חסון שלגופו רק תחתוני מוגלי אדומים , שינפנף לי עם ענף דקל של השכנים ( מה מה- העץ דקל שלנו עוד קטן!) , ואם לא עם ענף של דקל הוא יכול לנפנף לי עם המטקה של המנגל , נו...זו שעושה פו לגחלים.
בעצם , כל כך חם ודביק – שידליק לי את המזגן ושיעמוד לידי עם תחתוני המוגלי שלו.
במזוודה אני אשים גם את מסכת האבוקדו שלי , שמבטיחה לי עור מבריק, מבהיק , צעיר ורענן , העלמת קמטוטים, מיצוק העור ועיניים ירוקות .
כל פעם שאני רוצה לשים את המסכה , אני חוששת שתישמע אזעקה ואז אני אבהיל את בני הבית ועם המזל שלי , דווקא באותו הזמן הגראד ייפול לי בחצר ואז אני אתראיין לתקשורת עם שאריות ירוקות על הפנים לא נעים .
ובמזוודה אני אשים גם... את האמת? לא רוצה לצאת לחופש עכשיו, אני רוצה להיות כאן , למרות כל הבלאגן, להיות צמודה למסך הטלוויזיה, לדעת איפה כל טיל נפל , להודות שאין נפגעים בנפש , ללחוץ בכל זמן פנוי על האפליקציה של צבע אדום ולהתעדכן איפה הייתה הנפילה האחרונה ולהבטיח לעצמי חגיגית שלאחר המבצע אני מחוקת את האפליקציה הזו , נגמלת ממנה.
שבת שקטה חברים יקרים ומי ייתן שצבע אדום נראה רק באבטיח טעים או בתחתונים של אומפופו עסיסי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
