"אתה יודע שאתה מזדקן כשהנרות עולים יותר מהעוגה" ( בוב הופ )
את אימרת השבוע הזו קראתי אצל חומות וחשבתי לעצמי , שזו ברכה גדולה להגיע לגיל שבו הנרות עולים יותר מהעוגה וחוץ מזה הם בהרבה יותר יפים מנרות נשמה.
מדהים איך הנר החזיק מעמד גם בעידן הזה של ימנו , איך הוא לא הצטרף לדפי ההיסטריה יחד עם הנפטלין והפטיפון ועוד המון דברים שגדלנו עליהם והם קיימים רק בזיכרון הנוסטלגי שלנו והילדים שלנו לא מכירים אותם אפילו בשם.
אני כמעט בטוחה שאם אשאל את הבן שלי מה זה נפטלין הוא יגיד שזה אחד משבטי ישראל.
אז נכון שיש כבר נרות וירטואלים , נרות נשמה חשמליים בבית הכנסת , אפליקציות של נר – למרות כל זה , בחנוכה כמעט כל משפחה קונה את הנרות הפשוטים והצבעוניים וכמו אבותינו ואבות אבותינו מדליקה את נרות השעווה.
הנרות מלווים אותי כמעט בכל שלב בחיים.
כשהייתי בהריון הייתה לי דודה שהבטיחה שהיא הולכת לטיול בקברי צדיקים והיא הולכת להדליק לכל הצדיקים נר ולבקש מהם שתהיה לי לידה קלה .
נראה לי שבאותו יום הלידה הצדיקים היו ממש עסוקים או שהייתה להם יותר מידיי שעווה בעיניים – כי לידה קלה לא הייתה לי !
כשהילדים קצת גדלו , היה את נר הגליצרין להורדת החום – אה , זה שייך לסיפור נרות אחר.
ואחר כך הגיעה אופנת הנרות הריחניים – לפעמים הייתי נכנסת לבתים ומקבלת עננת ריח של וניל פצ'ולי, מילא וניל , אבל מה זה ניחוח הפ'צולי הזה? מה זה בכלל פצ'ולי, נראה לי שבכלל אין פרח כזה וזו רק המצאה שיווקית , וניל פצ'ול נשמע יותר חזק מסתם ניחוח וניל.
ולפני עידן הפלאפונים , כשהייתה הפסקת חשמל וכמו תמיד כשצריך את הפנס הוא לא בהשיג יד – הדלקנו נרות ופילסנו את דרכנו לפינת האוכל לחכות יחד לבוא החשמל.
אני זוכרת את הרגעים החשוכים האלה , כרגעים מלאים אור ומשפחתיות חמה.
וכל כך הרבה נרות יום הולדת
בהתחלה נר לכל שנה
אחר כך נר לכל עשור
ואחר כך שמים את הנרות שנשארו מהשנים הקודמות – קצת אכולות , קצת עקומות, קצת דומים לנו.
ויש את נרות הזיכרון
ויש את נרות הנשמה – שזו בכלל תעשיה בפני עצמה
יש נרות נשמה סולאריים, חשמליים ,ווירטואליים , אבל הנר המועדף עליי הוא נר הנשמה בתוך כוסית מפח .
כל פעם שאני מבקרת את אמא שלי, אני מדליקה לה נר.
לא יפה להגיע בידיים ריקות .
עוגה אני לא יכולה להביא לה, אז לפחות נר!
כשאני מדליקה את הנר אני אומרת : אמא , תביעי משאלה ותעשי פוו!
נאדה..שום תגובה.
אז אני מביעה משאלה – מבקשת שתשמור עלינו מלמעלה ואם היא יכולה , רק אם זה ממש לא קשה לה...אני ממש ממש רוצה את המתכון של העוגיות המרוקאיות שלה!
למות כמה שהם היו טעימים....הם אף פעם לא זכו להיכנס לתוך קופסא , עוד בתבנית הם חוסלו.
חג חנוכה שמח חברים יקרים שלי , שתמיד יהיה אור בחייכם
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
