| |
|
 כינוי:
בת: 55
קוראים אותי
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2005
חבר מביא חבר
הכל התחיל מאתמול - כשהבנים החליטו שהם רוצים להביא חברים לישון. אין לי בעיה עם זה בדרך כלל ,רגילה כבר ל"חילופי חברים", אבל את השבת אוהבת עם המשפחה - אבל המפלצות שלי רצו כל כך, שאמרתי לעצמי: יאללה נזרום איתם! - טעות ענקית!.
הגדול הביא את החבר הכי טוב שלו - חברות מדהימה יש בין השניים, חברים עוד מכיתה א', תמיד נהנת לראות את החברות שמתפתחת בינהם עם השנים.
הקטן הגדיל לעשות, ממש מבצע לסוכות -"שתיים+ אחד!". חברותי הבן הקטן, טיפוס "שאנטי" שכזה.
כששואלת אותו אם הכין שעורי בית - תמיד זוכה לתשובה של "אל תדאגי אמא.., אם צחצח שיניים- אל תדאגי...
אבל אני כן דואגת!, במיוחד כששנה שעברה, הוא הפריע בשיעור והמורה נתנה לו מכתב להורים - ו"השאנטי" שלי בלי היסוסים מסר למורה שהוא לא לוקח את המכתב - כי אמא שלו מקבלת רק מכתבים טובים!
ארוחת יום השישי היתה כיפית ומדהימה!, כל הילדים הרעשנים סביב השולחן. המון צחוק ושמחת חיים יש ביצורים הקטנים האלה!.
אני והיקר פשוט התמוגגנו בלשרת אותם , הכנתי שתי פיצות ענקיות, קולה על השולחן - ארוחה אידאלית המשמחת לבב ילדון!.
אחרי הארוחה התפזרה החבורה לחדרים.
הגדול עם המחשב, מוזיקת "לינקין פארק" (להקה רעשנית) ברקע, והחליט באותו זמן גם להתאמן על הגיטרה! - יותר מידי רעש לאוזן הלא מוזקלית שלי!!
והקטן...הקטן החליט שהם מקימים "מחנה" בתוך החדר!. ראוי לציין שהם היו ממש יצירתיים!.הם מתחו שמיכת פיקה בין הארונות המיטה והספריה , ואת הקצוות הם קשרו עם שרוכים של מעילים!- הם הוציאו לי מכל המעילים את השרוכים!!, לא יכולים לקחת שרוך של נעל? ( כבר שעה אני מחפשת סיכת בטחון ,בשביל להחזיר את השרוך, היא תמיד נעלמת כשצריך אותה!)
כמה רעש עשו הקטנים!- אבל אני שתקתי כמו דג, נשמתי עמוק...עמוק...
התחלתי אפילו להרגיש איך הלבן מתפשט לשיער... ושתקתי...
עד השעה 12:30 - דיי!!, הרעש היה בלתי נסבל!
הקטנים התחילו לריב, ואחד כבר התחיל לבכות..
והגדולים - החברים הטובים האלה, רבו על איזה מהלך במחשב - ממש סיוט!!
והבנים שלי יודעים שאני אמא טובה עד השעה 10:00 ! - והשעה היתה כבר אחרי חצות!
נגמרה לי הסבלנות - בדרך כלל לא מתערבת, אבל כבר לא היתה ברירה!
לגדולים שאגה - שאם לא נרגעים, עכשיו סוגרת את המחשב!,מה שסתם להם את הפה בצ'יק.
ולקטנים סידרתי את ה"מחנה",דאגתי שיהיה מקום לכולם ( על זה הם רבו שעה - על מקום במחנה) - ויאללה לישון.
והיקר שלי? - תנחשו איפה היה כל הזמן הזה?! - נרדם!!!, פשוט נרדם!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
