לבנים שלי יש תוכי קטן ירקרק - מסוג "קוקוטל".

שמו בישראל "קוקטי" אבל אני ממשיכה לקרוא לו "יוסי" על שם השיר הידוע של אריק איינשטן. 

למראית העין נראה יצור שברירי ומתוק להפליא, ממש פאר הבריאה!

אבל נא לא לטעות!- היצור הזה ממש מפלצת!

הכל התחיל לפני כשבוע בערך..

הבנים החליטו כי קר לתוכי במרפסת ויש להעבירו למשכן חדש - לתוך הבית!

לא התנגדתי (טעות ראשונה), כי הרי התוכי הזה כבר חצי שנה אצלנו ולא שמעתי ממנו ציוץ!, ואם כבר צייץ-מי בכלל התייחס.

בבית הוא משוחרר מהכלוב ( הטמבל הזה גם לא יודע לעוף!) מקפץ ומנתר מהמטבח לסלון ומהסלון לכונן!!

עד הכונן!! - יש גבול!

קראתי לילדים בדחיפות לקחת את האפרוח הירוק הזה מהכונן.

הילדים לקחו את התוכי , לא לפני שנתנו לי מבט תוכחה כזה שואמר:"אותך לצער בעלי החיים!".

והתוכי עוד הוסיף ציוץ צווחני ומסכן - כאילו מלשין להם על היחס המחפיר שלי!

החלטתי לשנות גישה (טעות שניה)- לנסות לקבל את התוכי הזה כבן משפחה. 

הילדים שלי לא צריכים לסבול בגלל שלי הייתה ילדות עשוקה מבעלי חיים ( חוץ מנמלים- וכבר סיכמנו שזו גם חיית מחמד!).

אז התוכי מסתובב לו חופשי בחדרי הבית, פעמיים כמעט מחצתי אותו ,לא בכוונה- באמת,, אבל הוא ממש מסתובב בין הרגליים!.

מילא השתלט לי על הבית!, אבל הקולות שהוא מוציא מהמקור הקטן והעקום שלו ,בלתי נסבלים!

יש לו ציוצים  מרגיזים!, הילדים אומרים שאני מגזימה והציוצים שלו די נעימים.

אומנם לא ניחנתי באוזן מוזיקלית- אבל תאמינו לי (לפחות אתם!) שיש לו ציוץ ממש מעצבן!  

ובבוקר - הכי קשה לי איתו!

רגילה לקום שעה לפני שהבית מתעורר. אוהבת  להתעורר לאט עם קפה של הבוקר  להיכנס בשקט למחשב ו... אבל הקרציה הזאת צווחת בקול , משטנקרת למשפחה על שאני גם בבוקר במחשב! ( ממש בא לי למרוט לו את הנוצות לפעמים!)

שאלתי את היקר אם גם לו מפריעה התוספת החדשה במשפחה ...

ומה השיב לי המפלצת?!: "מה זה תוכי קטן לעומתך -אישתי!"

(מישהו יודע מה תוחלת החיים של תוכי קוקוטל?)