מחר חוגגת 14 שנות נישואים.

ותמיד לפני אני עושה לעצמי "כיפור" ( בלי הצום!) בראש - חשבון נפש של טוב ורע. 

14 שנים!!...ואוו זה המון - כל הכבוד לנו. זוכרת את זה כאילו רק אתמול עמדתי מתחת לחופה, כלה חתיכה בשמלה לבנה מפוארת ,עם תסרוקת ממש מפגרת!- הדביקו לי מין פרח כזה גדול על הראש- אני לא מבינה איפה הראש שלי היה שהסכמתי לזה!.

והיום.. אחרי 14 שנים נוספו 10 ק"ג - נו טוב, על מי אני עובדת! - 15 ק"ג נוספים (אחד לשנה הבאה!!),כבר לא חתיכה אבל עדיין אישה יפה - לא שויצרית,באמת,כך אומרים וכך מרגישה.

והחיים...ממש גן של שושנים - עם הקוצים!

הרבה אהבה צחוק ושמחת חיים יש בנישואים שלנו, לצד עוצמות חזקות של כאב צער ובכי.

היו תקופות של  "דיי מפרקת את החבילה" של "לא יכולה יותר"- הרגשתי חנוקה ומוגבלת במסגרת שנקראת "נישואים".

והיקר (כל כך אוהבת אותו על זה) לא ויתר עלי.

מודה (אבל רק כאן) - הוא יותר חכם ושקול ממני. אני דיי "קפיצית" בחשיבה -אבל נרגעתי עם השנים.

והנישואים העניקו לי את המתנה המופלאה של החיים- את הבנים שלי!

שני הבנים היקרים שלי, יצירת הפאר שלי - דומים לאביהם כשתי טיפות מיים - ממש מרגישה פונדקאית לפעמים!

והיקר והאהוב שלי- אחרי 14 שנים עוד אוהבת אותו באמת. לא בעוצמה של פרפורים והתרגשות. אהבה אחרת, אהבה עם עוצמה,עם ביטחון.

הוא הכי מכיר אותי בעולם.הכי יודע מה מרגישה לפני שפותחת את הפה .

אוהבת את השיחות שלנו לתוך הלילה.

אוהבת את הקפה המשותף אחרי העבודה.

אוהבת את המבט שלו- שנותן לי להרגיש מיוחדת.

קצת בוכה עכשיו, לא בגלל שעצובה,רק פתאום מבינה או נזכרת כמה מיוחד הוא בשבילי.

מחר נחגוג ביחד את הנישואים - בדרך המסורתית שלנו.

נצפה בקלטת החתונה,נמנה את הזלי"ם ( עצוב- משנה לשנה הרבה "זכרונם לברכה"), ועל הדרך "נהרוג" איזה דוד שבטוח חי ונושם אי שם בארץ.

והילדים יתגלגלו מצחוק על הפרח שיש לאמא שלהם על הראש.

וכל המשפחה תלך למסעדה- לא מפוארת.

אווירה טובה - אווירה של אהבה.

רוצה לאחל לנו רק דבר אחד- ששנת הנישואים הבאה תהיה כמו זו שחלפה, ואם יש לו זמן לההוא במרומים,אז שתהיה טיפה יותר טובה.