איזה יום מוזר הזוי .
בעבודה לא עשיתי כלום - היום אני מקבלת שכר על כלום של עשייה!
לא בא לי לעבוד! - קורה, לא?!
באמת שניסיתי - באתי במטרה לעבוד, מלא עבודה על השולחן - מחכה רק לי, אף אחד לא יעשה אותה במקומי - ממש כמו הכביסה!
איזה חמש דקות אני קוראת איזשהו חומר, ממש פיסקה קטנה - ולא קולטת כלום,נאדה,ממש סתימות שכזאת.
המצב התחיל להדאיג- כשהתחלתי לסדר את המגרות של השולחן!
מי נוגע בהם בכלל?!- אבל גלתי שיש לי שני שדכנים ומלא מלא עטים-ממש אוסף!( יש לי בעיה עם עטים - הם פשוט נדבקים אלי. לוקחת עטים מאנשים אחרים- אני בתהליך גמילה).
אז החלטתי "לקפל" את עצמי החוצה - במילא לא מועילה היום!
הודעתי שיוצאת מוקדם, שאלו אם אני חולה ואם הכל בסדר( שאלו בדאגה עם כל הלב). אמרתי שפשוט לא זורם לי..הולכת!.
אנשים לא אוהבים את הגישה הישירה, אז קבלתי תשובה כמו: נו רמה... תהיי רצינית (ואני רצינית), את לא יכולה ללכת ככה סתם, את צוחקת,נכון?.(ולא צחקתי).
הבטחתי שחוזרת בערב- אוף לי!
פעם הבאה משקרת!! ( חברה טובה אמרה לי, שיש בי נאיביות הגובלת בפיגור קל- לא מסכימה! , וחוץ מזה כשאני משקרת אני ישר מסמיקה- לא אוהבת את התחושה הזאת!)
אז עכשיו אני בבית - ככה באמצע היום, שקט מסביב - וזה נחמד לי!!!
אחרי שהבנים יאכלו - הולכת לפנק את עצמי!
משהו שרוצה לעשות כבר המון זמן!
מפנטזת על זה!
אני הולכת לישון צהריים!!
יאללה ביי - אוהבת אתכם!