איזו שבת....
כל היום רק עם מספרים- לא יכולה יותר!
זה מעייף,מתיש- נמאס לי!
לבן הקטן יש מחר מבחן בחשבון ( למחוק את החיוך!- אני יודעת על מה חשבתם), וכל היום אני עם תרגילים בלי שום הנאה!
זה התחיל דווקא נחמד -ישבנו במטרה שתוך שעה גומרים את המשימה.
פתרנו שני תרגילים - הבן צמא..
עוד תרגיל - אמא יש משהו מתוק..
תרגיל - אני הולך להתקלח ,חייב להתרען
בעיה בחשבון ( כל הבעיות הם עם גולות- ממש לא יצירתים במשרד החינוך!) - אחרי מקלחת,רענן ומבושם אפילו ג'ל בשיער שם לכבוד התרגיל!, אבל נראה לי שעם המקלחת נשטפו לו כל התאים!
הילד לא קלט כלום!,נאטם לו המוח - אפשר להשתגע, הרגשתי שהשיער הלבן בראש מתחיל לבצבץ, הפיוזים במוח מתחילים להישרף ועודשניה הגנים המרוקאים מתחילים להיחשף.
אז לקחנו עוד הפסקה.....
ניסנו עוד תרגיל, הוא חזר על אותן שטיות- מרוב קריזה על השטיות שכתב התחלתי לצחוק ולקטן בכלל יש צחוק כזה מתגלגל...
אז לקחנו עוד הפסקה....
הבן הכריז שאני לא יודעת להסביר,שאני מלחיצה אותו ובכלל לא ככה הסבירו לו בכיתה! - כפויי טובה קטן!
היקר (חולה היום 38 מעלות חום - חצי מעולף!) החליט לשבת איתו.
בין אפצ'י וקינוח אף - הצליח להסביר לו תוך חצי שעה את הכל.
"רואה אמא?, את לא יודעת להסביר,הכי כיף לעשות שיעורים עם אבא"
והיקר- מבסוט...
אני זו שיושבת איתם כל יום, אני זו שמכינה אותם למבחנים- והיקר,שעל אצבעות הידים אפשר לספור כמה פעמים ישב איתם מקבל את כל התהילה!
העיקר שקלט את החומר.
ואני... אני לא רוצה לראות שום מספר עד ההודעה החדשה!! (וחוץ מזה הוא חולה..)
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
